The Last Diaper

חיתול אחרון – פואמה לירית בשני חלקים

נפל הדבר, בננו ענבר, גמול הקטן,
ללא חיתול, כלומר.
חלפה כך תקופה של, שבע שנות פמפרס,
שנות אודם פריחה, שנות טלק ומשחה.
לא עוד חיתול בוקר צהוב ומצחין,
תחתיו עור מוכה חררה ושחין,
לא אב מסתתר עם ילדו, פן יראוּ
פורס הערכה ומחליף בדירוג.
לא עוד שירותי הבנים בלי שולחן!
אַלְלַי! להיכנס לנשים לא מוכן!
לא עוד מאבק על ספה ושטיח –
עולל מתפתל, ישבנון שמסריח,
ויד סומא תרה אחר המגבון,
לשווא תחפש, לא תמצא אחד לח,
אחרון יש, יבש, נשלף ונשכח.
לא עוד אימה וחיל, בתיק חילוף חיפשתי,
הוא שאל "האם?" והיא אמרה "שכחתי! ☹".
על כך אין מחילה, ואין חיבה – רק זעם,
בסוף קושרים חיתול, מבד כמו שפעם…
איכס.

גמול הקטן, זה תגמול שמגיע,
לגיל לא מגעיל – הבה נגילה!
דיצה ורינה – חבילה אחרונה,
נשארה יתומה, חצי מלאה,
חיתולים, חיתולים, משרים עלי נחת –
אקח קצת באוטו, שיהיה – כיסוי תחת,
חיתולים יקרים, חלוצי חלציים!
מייבשי הביצות ופסולת מעיים,
כל חיתול מחכה מקופל ועדין,
דרוּך וערוך לפקודה ויום דין,
לספוג לתפוח, לגדול ולפרוץ –
כמו גרעיני הפופקורן לקפוץ,
כל העושר הזה שלא ינוצל?
לא חבל?
המוך הסינטטי, נוחות המגע,
(אולי פשוט נתרום לו לגן?)
 
ועכשיו ברצינות, בקטע נוסטלגי,
סופו של עידן, רטרוספקט זה נורמאלי,
אתגעגע? איך לומר בקיצור –
לא. ברור.
וכעת לעתיד, איך נסביר… ילדים:
אתם הכל בשירותים מורידים!
(כך בעולם סביר, עולם הגון)
אך… בעולמינו הנתון,
ועם בנינו העיקשים, אנחנו מקישים, (למעשה יודעים)
שאת רוב הטוֹב, בזמן הקרוב, יספגוּ… התחתונים.

Adi 40 Poetry Slam

בובי!א

זוכרת? זוכרת איך הכול התחיל? הלית עשתה לנו תרגיל, הבטיחה לך אחד אוהב כלבים רגוע, יבוא איתך לפאב פעמיים בשבוע, ולי, כן לי הבטיחה אחת שתעדיף –  לגור איתי בטבע, בבידוד, בצריף!א

לא כלבים ולא נעליים, אבל תראי איזה יופי הסתדרנו בינתיים, טובים השניים, כן, קצת הפוכים אני ואת, לפני התחתנת פעמיים, כמעט כמעט, ואני מפוזר, מבוזר, רק קשרים לטווח קצר -ככה זוג בוגר, שלא נאמר מבוגר, אבל מבוסס, מפוקס, ממוקד, מאוהב ומחוייב, כבר בשל או אפילו מעט רקוב, אבל קשוב ומודע למגבלות הגיל – שהזרע דליל והאיקס הוא שביר, אז קדימה, בהילוך מהיר, אמרנו ניתן בראש משפחה זה קדוש, להביא ילדים – 1, 2,…3!א

שלושה! לא שלוש…א

שלושה חרפושים שעושים מה שבנים יודעים לעשות – בלגאן! יצירות, שירים, ציורים (על הקירות, בחוץ, בפנים), עטלף, דבורה, דינוזאורים, חילזון – יש לנו המון! גן חיות ומספיק דמויות לאכלס שלושה סכיזופרנים, לפחות! כן, אבל הם חמודים, [כשהם נקיים], לא באמת הם חמודים, [כשהם ישנים] טוב, הם עוד קטנים, נגדל אותם בחול של חתולים, עד שיהיו גמולים!א

את זוכרת שהיינו רק שנינו? רווקים, חופשיים, בלי ילדים, היה רק את אילון, היינו יושבים בסלון, מוציאים אותו מהעריסה, הוא היה צועק, דוחפים לו 300 מיליליטר דייסה שיחנק! סתם, שישן, ובזמן רואים את הסדרה הטובה ביותר בעולם, כמובן – הבית הלבן! אך, אילו היו הימים, אבל למה אנחנו שוב מדברים על חיתולים? בואי נדבר על טיולים!א

כי בטיולים, עוד לפני שפוגשים בשבילים, עוד בשלבי התכנון עדי-טורס  – א
(all the necessary detours)
נכנסת לפעולה! יא! מה, מישהו לא שמע על היכולות של עדי בתכנון טיולים? זו תופעה, עוד לפני שאני מספיק להבין מי ומה, כבר יש לנו טיסה, הזמנה למלון (ליום הראשון), איר בי-אנ-בי, יא- וואראדי! כרטיסים, פסטיבל, קראוואן – על הזמן חבל!א

זוכרת איך היינו באיסלנד, זוכרת? היה קר, חצינו את הנהר הקפוא יחפים במים, לא איבדנו עשתונות, רק תחושה ברגליים, וזוכרת שראינו את האורורה, הוא האור ה–ירקרק הרוקד מרצד מעל הראש היינו בהיי, וואי, מימי לא ראיתי כזה ואיתך לידי, זה היה מחזה, הקשר הורגש, הדופק הוחש, ירח דבש, אהבה של ממש, זוג דנדש ואז…א

ואז מינסוטה, איזה קור! מינוס-סוטה, מהמם! שקיות חימום רועדות למשמע השם! מינסוטה, סיינט פול, פאלקון הייטס, זוכרת? נחתת בטייטס, רועדת, אחרי שבועיים יצאת לעבודה עטופה בשכבות כמו נינג'ה חנוטה! א
למה הגענו לשם? לא בדיוק זוכר, שלחת מיילים לתפוצה רחבה, אצלם היתה מעבדה שווה, וגם הם היחידים שחזרו בתשובה? לא חשוב, היה שווה, הקור הבדידות הולידו ידידות, דוכינים, היו גם שכנים נחמדים, נולדו ילדים, טיולים בשלכת, צבעים מרהיבים, הסתובבו לנו אווזים בגינה וסנאים, מבינה – גילינו את טרגט ואמאזון וגם אם היה קשה פי מיליון, זה לא משנה כי בסוף קיבלנו – טכניון!א

אז כן, 40, טוב זה עניין של גישה, את אישה אז יש לך עוד שנים רבות, ולך ולחברות כבר יש תוכניות, אחרי שימותו שהבעלים, (בנסיבות טבעיות אנחנו מקווים), תפרשו כולכן לדירת אהבים, ים, גלידה, וקצת אחרי, מרתון האנטומיה של גריי. אז יש למה לצפות, וגם בעתיד הקרוב ובכלל- אני מאחל לך עשור חמישי מהולל ומשוכלל עם המון חידושים, ריגושים, טכנולוגיות טיהור, יישומים מרשימים והרבה פרסומים (זה חשוב) וגם כייף משפחה ובעיקר הצלחה – ואם במקרה לא הכל ילך, אני אישך, עימדך, תמיד ליידך עד הקבר כי
you and me baby – it's forever!

Smart Phone

טלפון חכם

קניתי טלפון חדש, חכם, וחשבתי בתחילה שמשהו בו דָּפוּק:א
צילמתי את הטלויזיה ובתמונה ראיתי פַּח,א
אַחַר כָּךְ, צילמתי את הבַּנְק ובתמונה ראיתי שוּק.א
ואז הגיע טֶקְסְט מהחֲבֵרָה: "אני צוֹפָה – שנעבור לגוּר בְּיָחָד ונתחתן בְּתוֹךְ שָׁנָה!"א
בלי אף סמיילי, בלי קריצה – מין מִסְרוֹן כזה מוּזָר,א
כי בעצם רק נפגשנו לפני שבועיים על הבַּאר.א

התקשר אלי אחד בשביל תרומות לנזקקים: אָמַר,א
שכבר נשבר לוֹ כל הזמן להתקשר לאנשים –א
שאף אחד אינו תורם ולכולם יש רק תלונות, שזה מֵבִיךְ וקצת משפיל, הסביר –א
ואז פתאום התחיל לִבְכּוֹת.א

רק אז נפל האסימון: לא רק חכם הטלפון, לא רק מגניב, לא רק רוטט,א
זה הנייד המיוחד –  הוא צוֹהַר לאֱמֶת!א
(וזה מועיל, כי כל הסְפָּאם עכשיו מתחיל עם הכתובית: "נכתבתי ע"י תוכנה זדונית"א)

השיחות הפכו פשוטות: הם מתקשרים, ואז אומרים מה הם רוצים,א
די בקיצור, ומנתקים וזה גָּמוּר. א
וגם אם מדברים, רק על עצמם הם מְסַפְּרִים.א
כך התפנה לי זמן חופשי, לחקור את סביבתי:א

בתמונות שצילמתי את סבתא, היא הוֹפִיעָה מוקפת גְּבָרִים,א
וסבא שלי היה לבוש בבגדים של נָשִׁים.א
צילמתי את ארוחת הבּוֹקֶר והטחינה מסתבר –א
היא סומסום שנטחן עַד דַּק,א
המיונז הוא ממותק,א
והלחם הוא עיסה של חומרים נוגדי תסיסה.א
אגב, הבגדים שאני לובש? באדיבות יַלְדֵי בנגלדש…א

ואצלי במשפחה, אחות קטנה? מכשפה! א
אחי הבכור עוֹלָל תינוק, אגב… דּוֹדי אוהב קטינות.א
חוץ מאמא – צילמתי אותה מכל הכוונים והיא נראית בדיוק כמו במציאות. מוזר.א

האַרְיֶה בגן-חיות צוּלַּם בּוֹכֶה בְּתוֹךְ הכלוב. עצוב.א
הקִיפּוֹד נראה פַּנְתֵּר והפַּנְתֵּר עַצְלָן עָלוּב.א
יש חברים טובים שמכאיבים ואויבים שאוהבים,א
עֵצִים שחולמים על רַגְלַיִם, ואנשים – על שורשים.א

ואז… עדכנתי בּוֹ גִּרְסַה באַנְדְרוֹאִיד, וזה כּאוֹת תוֹדָה, הֵחֵל לחזות את העתיד:א
כך השקעתי במניות ונהייתי עָשִׁיר,א
נִיבֵּאתִי מִלְחָמָה ונהייתי זָהִיר.א
בְּכָל תְּמוּנָה, בְּכָל פִּינָה ראיתי אָסוֹן שמתקרב –א
ראיתי את הים עוֹלֶה בּוֹלֵעַ את כל מה שאני אוֹהֵב,א
נהייתי קשור לטלפון, הייתי מָּכוּר – לחזיון, לעתיד, לחורבן, לתוּגַה,א
ואז באחד הימים עשיתי סֶלְפִי – וראיתי…א
משוגע.א

וזה היה מאוד מפחיד – האם את ההווה אני רואה? האם חוזה את העתיד?א
בזריזות החלפתי לנוקיה 32-10,א
וראו איזה פֶּלֶא – הכל חָזַר להיות בְּסֵדֶר.א