התעודדו חברים! עוד יכול להיות (וגם יהיה) יותר גרוע

בעוד אנחנו יושבים לנו בכסא הנוח (שתוכנן בשוודיה, יוצר בסין עם חומרים שיובאו מכל העולם) עם סרט טוב בנטפליקס (שירות סטרימינג שחי בענן חישוב ערטילאי אי שם) ורובוט (עם מיטב הבינה המלאכותית) מנקה לנו את הרצפה, מלכי העולם, אלופי הטכנולוגיה, בא לו ווירוס קטנצ'יק ומוריד את האנושות לברכיים. איך עם כל הטכנולוגיה: כורים גרעיניים, חלליות, אינטרנט, המיקרוגל פור קרייסט סייק! איך עם כל השליטה הזו אנחנו לא מצליחים להעיף את הנגיף הזה קיבינימט??!

אז מסתבר שאנחנו לא מלכי העולם כמו שאנחנו חושבים, ויש עוד הרבה שאנחנו לא יודעים ואת זה כדאי לזכור טוב טוב.
ואם אתם חושבים שקורונה זו צרה, חשבתי לעודד אתכם עם צרות גדולות יותר שאיתן האנושות תצטרך להתמודד במוקדם או במאוחר. כן, כן – דברים קשים שבוא יבואו לפתחינו ואנחנו לא נהיה מוכנים.
רגע, רגע… למה שלא נהיה מוכנים??
תקראו עד הסוף ותראו.
תהנו!

סופות שמש

השמש שלנו משפריצה מדי פעם גז לוהט ושאר חלקיקים לחלל בתופעה שנקראת התפרצות סולארית. אם יוצא וכדור הארץ נמצא מול אותה התפרצות אז שטף של חלקיקים טעונים פוגע באטמוספירה שלנו מה שמייצר זרם במעגלים חשמליים ויכול לגרום לשיבושים בתחנות רדיו, לוויינים, וקווי מתח.

מדי פעם מגיעה אחת ממש ממש חזקה: בראשון בספטמבר 1859 הכתה סופה אדירה בכדור הארץ וגרמה לזוהר הצפוני לזהור בקו המשווה כ"כ חזק שאפשר היה לקרוא עיתון לאורו באמצע הלילה. היא גם שרפה קווי טלגרף – באותה תקופה הדבר החשמלי היחיד בשימוש נרחב. סופה כזו אם תכה היום, סביר שתצלה את הלוויינים שלנו (כולל כמובן תקשורת וג'י-פי-אס), תפחם מחשבים ברחבי העולם, תשתק תחנות חשמל ותקרקע מכוניות ומטוסים. זו תהיה קטסטרופה אמיתית. זו לא שאלה של האם אלא רק מתי.

מה אפשר לעשות? אפשר למגן תחנות כוח וקווי מתח גבוה ואפשר להציע דברים מופרכים כמו הנחה של לולאת מתכת ענקית בינינו לשמש. הנה דו"ח מקיף לגבי איום סופות שמש לתשתיות החשמל בארצות הברית שם צופים שעשרות מיליוני איש יישארו ללא חשמל למשך שנים!
מה נעשה בפועל ע"מ להתמגן מכזו קטסטרופה? לעניות דעתי כמעט כלום.

חילופי קטבים

לכדור הארץ יש שדה מגנטי שנוצר מזרמים בגרעין הכדור שעשוי מברזל.

מה שאולי לא ידעתם זה שהשדה מתהפך כל בערך חצי-מיליון שנים, כלומר הקוטב שבצפון (הגיאוגרפי) עובר דרומה וזה שבדרום – צפונה (זה לא שאוסטרליה פתאום עוברת צפונה, זה רק שהמצפן מצביע פתאום הפוך). החילוף האחרון קרה לפני 780 אלף שנים ומאז השדה יציב פחות או יותר עם כמה חילופים קטנים בדרך.

אצלינו בארץ יש אתר בגולן שבו סלעי בזלת שהתמצקו כשהשדה היה הפוך והם שומרים את השדה ההפוך בתרכובות ברזל בתוכם!

בעשרות השנים האחרונות השדה שלנו נחלש וגם הקוטב המגנטי נודד במהירות מסחררת – כ50 ק"מ כל שנה! כל זה גורם למומחים להעריך שאנחנו על סף חילופי קטבים, שאז השדה המגנטי נחלש מאוד ומתהפך בתהליך שלוקח בין מאה לכמה אלפי שנים. הבעיה היא שהשדה המגנטי מגן עלינו מדברים כמו סופות שמש (שהורסות תשתיות חשמל) וחלקיקים אנרגטיים (שגורמים למוטציות וסרטן).

בעידן הדיגיטאלי חילוף כזה עלול לגרום לבעיות בתשתיות החשמל, ניווט ועוד דברים שבככל לא חשבנו עליהם.
מה ניתן לעשות? בטח די הרבה, החל ממחקר מעמיק על אילו תשתיות רגישות לכזה חילוף ועד ההשפעות על חיות ואנשים. משם אפשר לתכנן אסטרטגיית הגנה. האם משהו נַעֲשָה מחוץ לאקדמיה? אני מהמר שלא.

תקופות קרח ושאר ירקות

גם בלי עזרתו של האדם, האקלים (מזג האוויר ארוך הטווח) אינו יציב ומשתנה – ממצב שבו כל הכדור חם ומהביל ועד מצב שבו כל הכדור קפוא. בימינו, שינוי קיצוני באקלים ידרוש יותר מהצטיידות בנייר טואלט ואלכו-ג'ל כדי לשרוד אותו. למשל, מסתבר שמדי פעם (יש כל מיני גורמים) מתקרר כדור הארץ וחלק גדול ממנו מתכסה בקרח.

בכל תקופת קרח כזו יש תקופות קרות יותר שבהם קרחונים נודדים לכוון המשווה ותקופות חמות יותר שבהם הם נסוגים (התקופות כנראה תואמות שינויים בסיבוב כדוה"א סביב השמש). למעשה, אנחנו כעת בתקופת קרח שכזו שהתחילה לפני כ 2.5 מיליון שנים וממש בתוך אחת מהתקופות ה"חמות" שהתחילה לפני 12 אלף שנים. התקופה החמה שלנו אמורה להיפסק עוד 50,000 שנים אבל ההשפעה האנושית שמנוגדת להתקררות כל כך גדולה שלא בטוח שזה יקרה.

אנחנו כ"כ רגילים שהקטבים קפואים שמעניין לחשוב שמחוץ לתקופות הקרח (רוב הזמן עד כה) כדור הארץ נטול קרח, גם בקטבים.

ובתקופת הקרח החמורה ביותר הכדור שלנו היה לבן לגמרי – כדור שלג.

אבל לא צריך לחכות עשרות אלפי שנים כדי לראות שינוי אקלימי קיצוני, יש כאלו כל הזמן. למשל עידן הקרח הקטן לפני כמה מאות שנים, הקריסה של סוף עידן הברונזה לפני כ 3000 שנה (כנראה בגלל תקופת בצורת קיצונית) ותקופה קרה במיוחד לפני כ 8000 שנה. אגב, את כיבוש הארץ בידי אבותינו אנו כנראה חייבים לקריסה של התרבויות החזקות באיזור בסוף עידן הברונזה כך שלא הכול לרעה (ממליץ מאוד לשמוע פרקים בנושא כאן, כאן וכאן). ולמרות שההתחממות הנוכחית מדאיגה (1-2 מעלות במאה שנים האחרונות) היו דברים מהירים בהרבה, למשל עליה של 8 מעלות ב40 שנה (לפני 11 אלף שנים) כפי שאפשר לראות בקידוחי קרח בגרינלנד וזה ללא השפעת אדם (אולי משינויים בזרמים באוקיאנוס).
מה ניתן לעשות? למשל אפשר למפות אילו חלקים מחיינו יושפעו מעלייה של טמפרטורה או ירידה שלה ולהשקיע במחקר ופיתוח. אפשר לצפות לתקופות יבשות ולשפר טכנולוגיות לשינוע, התפלה וסינון מים ואפשר לפתח זנים של צמחים שצריכים פחות מים. היתרון ששינויים כאלו קורים די לאט ויש זמן להגיב. אולי.

מטאוריטים

מדי פעם, מה לעשות, השמיים נופלים עלינו. כלומר לא ממש השמיים אלא סלעים, חלקם די גדולים – שאריות מכוכבי לכת שהתרסקו או ירחים שלא צלחו ומדי פעם מצטלבות דרכם בדרכינו.

למעשה כדור הארץ כל הזמן סופח חומר מהחלל שסביבו, כמו שואב אבק ענק –  כ 40,000 טון בשנה, אבל הרוב הוא אבק או חלקיקים בגודל גרגר חול. אלו פוגשים אותנו במהירות אדירה, בערך 20 ק"מ לשנייה (מהירות לוע של רובה סער היא 1 ק"מ לשנייה), החיכוך עם האוויר שורף אותם והם שמאירים את שמי הלילה בתור כוכבים נופלים ולא מגשימים משאלות.
אבל יש גם דברים יותר גדולים שמסתובבים בחלל וכשהם פוגשים אותנו הם יכולים לגרום לדי הרבה נזק. סלע בקוטר של 50 מ' יתפוצץ מעל הקרקע בעוצמה של פצצת מימן גדולה וסלע בקוטר של 500 מ' יכול לשטח את מדינת ישראל. ויש גם כאלו בגודל של כמה קילומטרים.

ב2013 התפוצץ סלע בערך בגודל של אוטובוס מעל רוסיה עם אנרגיה של פצצה אטומית קטנה.

ב1908 התפוצץ משהו בגודל של בניין רב קומות באזור נידח בסיביר (למה זה תמיד באזור נידח? ולמה תמיד רוסיה??) במה שמכונה "אירוע טונגוסקה" ושיטח שם 2000 ק"מ רבוע של יער. האיזור כ"כ מרוחק שרק ב 1927 הגיעו מדענים לחקור ועד היום לא בדיוק ברור מה קרה שם.

אירוע כזה שבו נופל משהו שיכול למחוק נאמר, את פריז, קורה אחת ל 1000 שנים ולעיתים יותר נדירות, (אחת ל 500,000 שנה), נופל משהו גדול הרבה יותר שיכול לשנות את האקלים של כדור הארץ (טבלה של חומרת אירועים ותדירות).

מטאוריט כזה מפורסם לפני 66 מיליון שנים שם קץ לשלטון הדינוזאורים בכדור הארץ ופינה מקום לחבורת יונקים קטנים ומפוחדים שיום אחד יקחו פיקוד, כך שלא הכול לרעה.

אז מה ניתן לעשות? ממממ…. זה תלוי.

קודם כל צריך לדעת שמשהו הולך לפגוע בנו. יש היום כמה פרוייקטים שסוקרים את השמיים וממפים את כל העצמים שמסתובבים סביב השמש ועלולים לפגוע בנו. לכל אחד כזה בונים מפה של המסלול ומחשבים הרבה שנים קדימה אם הוא יקפוץ לביקור. אבל המיפוי אינו מושלם ומתמקדים בסלעים בגודל 140 מטר ומעלה. לכן  עדיין רוב הסלעים (הקטנים) שפוגעים בכדור הארץ פוגעים ללא הזהרה או עם אזהרה קצרה (ב 2008 הצליחו לראשונה לחזות פגיעה של מטאוריט, סלע בגודל 4 מטר  – 19 שעות לפני שהוא פגע).

הכי גרועים הם כוכבי השביט: אלו גושי קרח וסלע שמופיעים פתאום, שורקים דרך מערכת השמש ונעלמים כלא היו.

ב1994 צפו אסטרונומים בשביט יהודי בשם שומכר-לוי, שהיה אמור להקיף את השמש אבל במקום זאת התרסק על צדק עם פיצוץ שהיה מחרב חלקים נרחבים מכדור הארץ. צדק ספג את זה בכבוד אבל המסר היה ברור – זה יכול לקרות גם פה.

עם שביטים ההתרעה יכולה להיות ממש קצרה  – שנה או שנתיים (רואים אותם לראשונה כשהם חולפים ליד שבתאי בדרך לשמש).

אז מה אפשר לעשות תוך שנה או שנתיים (בעצם הרבה פחות כי החללית צריכה להגיע ולפגוש אותו באמצע הדרך)?

כרגע – כלום, אנחנו ממש לא מוכנים לאתגר כזה. נעשה לא מעט מחקר על מה אפשר לעשות ויש שלל טכנולוגיות מגניבות (על מצגות ופוסטרים) למשל פיצוץ גרעיני שיסיט את הסלע או יפרק אותו, הצמדה של רקטות לשינוי מסלול, הקרנה של אור שמש ממראה גדולה, חיבור מפרש סולארי ועוד ועוד. במקרה הטוב פרויקט בסדר גודל כזה ייקח 5-10 שנים לפתח ולשגר והחללית צריכה עוד לפחות כמה שנים בחלל להגיע למרחק שבו אפשר להסיט את הגוף. לא פרקטי.

כרגע האנושות עסוקה בלייצר סרטים גרועים עם אפקטים מרהיבים שנותנים לנו תחושה שיהיה בסדר. אני אתן לכם תקציר:
ארמגדון: עדיף לאמן קבוצת קודחי נפט משוגעים להיות אסטרונאוטים מאשר לאמן אסטרונאוטים לקדוח.
דיפ-אימפקט: כל ילד עם טלסקופ יכול לראות את סוף העולם קרב, אבל יכול גם להתחמק אם יש לו אופנוע וחברה.

מצד אחד הסרטים גרועים, מצד שני הם עושים יופי של פרסומת לתופעה. כנראה שיש פרוייקטים שמנסים לטפל בבעיה רק בזכות הוליווד ואכן יש התקדמות, ב 2021 ייצא לדרך ניסוי ראשון בהסטה של אסטרואיד ממסלולו – ראו כאן.

יש גם צד אפל ליכולת הסטה של אסטרואיד ממסלולו: כמו שאפשר למנוע התנגשות אפשר גם ליצור כזו. קחו חללית ושגרו אותה למפגש עם איזה סלע גדול בחלל ועכשיו דחפו אותו בעדינות כך שבעוד כמה שנים ינחת בדיוק במרכז מוסקבה עם יותר כוח אש משהאנושות יכולה לחלום עליו. איך זה בתור נשק יום הדין? ליד זה, פצצות גרעין נראות כמו פיצוחים ולכן, יש שקראו דווקא לא לפתח טכנולוגיה כזו אלא כשחייבים. רק שאז אין זמן. בעיה.

מגה התפרצויות געשיות

"רותחת לבה בגלים – מתים מזה? לא רק נצלים"

אז הרי געש מתפרצים מדי פעם, זה מאוד פוטוגני, די מסוכן וכנראה לא משפיע עליך הקורא, אלא אם כן אתה גר בפומפיי (טיפ של אלופים – תברח הכי מהר שלך ואז תגביר).

אבל גם כאן, מדי פעם יש אירועים שאנחנו עוד לא נפגשנו בהם ואלו מגה-התפרצויות ויש שני סוגים:

סוג אחד הוא פשוט הר געש ממש גדול וחזק. יש כמה כאלו ידועים בעולם, המפורסם שבהם מנמנם מתחת לפארק ילוסטון בארה"ב.

התפרצות כזו תשחרר כמות דמיונית של אפר וחלקיקים לאטמוספירה שיחסמו את אור השמש ויגרמו להתקררות, רעב ושאר צרות.
ב 1815 התפוצץ הר טמבּורה באינדונזיה בשנה הידועה כ"השנה ללא הקיץ", ב1783 התפרץ הר הגעש לאקי באיסלנד, אפף את צפון הכדור בעננה רעילה וחיסל רבע מהאוכוסיה באי. לפני 75,000 שנה (ממש לא מזמן אם אתה גיאולוג) התפוצץ הר טוֹבּה באינדונזיה וגרם להתקררות של 5 מעלות למשך 10 שנים (שזה המון!) וההשפעות שלו הורגשו עוד 1000 שנים אחר כך.

סוג אחר של מגה-התפרצות היא זרימה של המון המון לבה מתוך הכוכב החוצה. מסתבר שזה קורה מדי פעם ויכול להשפיע משמעותית על האקלים. לפני 250 מיליון שנים נפתח צוהר באדמת סיביר (הרוסים האלה, מה הקטע?!) וארבעה מיליון ק"מ מעוקב של לבה עלתה לה ממעמקי האדמה ונשפכה החוצה. מדהים. מסיבות שלא לגמרי ברורות זה גרם לכוכב לרתוח, טמפרטורת הים עלתה ל 40 מעלות וכמעת כל החיות על הכוכב נכחדו בתקופה שידועה בתור ההכחדה הגדולה.

אז מה אפשר לעשות? בגדול ראה ערך "שינויי אקלים" למעלה. בקטן – כלום, לשבת בשקט, לסבול ולחכות שזה יעבור.

ווירוסים ושאר חולייראעס

מה, חשבתם שאם כבר יש קורונה אז לא נדבר על זה? באמת…

גם כאן יש לנו נתונים די טובים על מה האנושות עברה בכמה אלפי השנים האחרונות. מגפות הדֶבֶר שחיסלו שליש מאוכלוסיית אירופה, אבעבועות שחורות, כולרה ועוד ועוד… הפעם האחרונה שמשהו כזה הכה בקנה מידה עולמי היה ב 1918 בשפעת הספרדית. אפשר (וצריך, למרות שזה לא נעים) לדמיין נגיף כמו הקורונה, שמאוד מדבק, עם תקופת דגירה ארוכה, בלי טיפול יעיל ועם, נאמר, 50% תמותה. מה נעשה אז?

כדאי לחשוב על זה ולהתכונן עם מערך גלובאלי משומן של זיהוי התפרצויות והתראות, סגירה יעילה של גבולות עם בדיקות מהירות ומיגון מתאים. אפשר גם לדבר על גוף עולמי של מחקר ופיתוח שכל המדינות תורמות לו כסף וכוח אדם שנכנס לפעולה במקרים כאלו במקום שכל מדינה תנסה לבד. גם לא יזיק מערך מסודר של שיתוף מידע רפואי.

אבל אבל אבל… למרות שההשקעה קטנה והתועלת גדולה, קשה לשמור על כוננות לאורך עשרות שנים, דור הילדים שלנו יזכור במעורפל והנכדים כבר לא יחשבו על זה בכלל.

סיכום

הבעיה המרכזית של כל הסיפור היא שיש לנו זיכרון קצר בשני מובנים:

מצד אחד, ההיסטוריה האנושית הכתובה קצרה נורא. אנחנו יודעים ממחקר מדעי על תופעות שיכו בנו בעתיד, אבל כיוון שהאנושות האוריינית עדיין לא חוותה אותן הרי אין להן מודעות אלא אם כן עשו על זה סרט.

מצד שני, גם מה שכתוב בספרי ההיסטוריה לא בוער כמו בעיות יומיומיות ויהיה קשה למצוא את הפוליטיקאי שיקום ויאמר – "חברים, אנחנו צריכים לקחת 10 מיליארד דולר מתקציב הבטחון, החינוך, הבינוי והבריאות בכל שנה מעשרים השנים הקרובות על מנת למגן את רשתות
החשמל שלנו לקראת אירוע שאולי לא יקרה במאה השנים הקרובות". זה לא יקרה לעולם.
כל תופעה לשעצמה נדירה וחוזרת אחד להרבה דורות אבל יש הרבה כאלו ולכן סביר שאנחנו או בנינו או בני-בנינו יעמדו באתגר ההתמודדות עם אחת מהן, אתגר שהופך יותר מסובך ככל שהעולם יותר מאוכלס.

ולכן, לצערי, אנחנו נאכל אותה שוב ושוב ושוב ושוב, כל פעם במידת חומרה אחרת על דברים שידענו שיקרו. אין כ"כ מה לעשות ולכן אני אומר לכם – התעודדו! המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע 😊