Going To A Town

זהו, אחרי שנתיים וחצי בחו"ל אנחנו חוזרים הביתה. חוזרים למשפחה, לחברים, לחום ולתמיד. לבנתיים. אבל לפני כן, אני צריך לספר לכם למה לדעתי האמריקאים הם כמו נמלים, איך נגמר ריב בין שתי אחיות על השם שלי ומה קורה לג'ירפות בגן החיות. אז קדימה – קובץ סיפורים אחרון מהגולה…ד

מזג האוויר

כמו בכל פוסט, אני מרגיש צורך לתת כבוד לאלים המקומיים – מזג האוויר. אחד הדברים שמדהימים אותי היא השונות האדירה. בשנה ממוצעת ההבדל בין המקסימום בקיץ למינימום בחורף הוא 60 מעלות צלסיוס ובשנים קיצוניות אפילו 80 (מ 40+ ל 40-). כמעט לכל אורך השנה, אם כוון האוויר משתנה הטמפרטורות יכולות לצנוח ל-0 כמו כלום, קצת כמו אדם תמיר שמסוגל בכל רגע להתכופף מלוא גובהו ולגעת באצבעות רגליו.א

עם חילוף העונות משתנה גם הנוף, משתנים האנשים ובעצם משתנה הכל. זה לא אותו המקום. לגור כאן זה כמו לגור בכמה מקומות שונים לגמרי: מיניאפוליס של קיץ שבה הכל ירוק, האנשים שמחים, בחוץ, פעילים, לובשים קצר ומתרחצים באגמים או מיניאפוליס של חורף שבה הכל לבן ואפור, אנשים ממהרים עטופים בסחבות, לא מדברים, ולא צוחקים. מיניאפוליס של אביב שבה הכל פורח ומלבלב או מיניאפוליס של סתיו שאז העצים מדממים והאדמה אוספת אליה גוויות כתומות של שלכת.א

בחורף הכל נראה דרמטי, ובעיקר אני אוהב את החממות של האוניברסיטה

DSC05544

הדבר המרשים בחממות האלו, זה לא הצמחים אלא מנגנון החימום – לכל חממה יש כור היתוך קטן בפנים ששומר על הטפ' לאורך החורף. החממה והכור בנויים ככה שלחץ השלג על דפנות החממה בדיוק מאזן את לחץ הקרינה מבפנים. מדהים. א

בגן החיות ביקרנו את הג'ירפות וראיתי את השלט הזה:א

giraffe_sign

למי מכם שלא בקיא במעלות פרנהייט אני אתרגם את מה שכתוב שם: "הג'ירפות לא יוצאות החוצה   ל ע ו ל ם!"א
כשהייתי קטן, בטיול שנתי ביקרנו במעיינות החמים של חמת-גדר. היה חורף ואחד מהילדים אסף ראשנים מהשלולית וזרק אותם לתוך המים הרותחים. הם פרפרו כמה פרפורים, התאבנו וצללו לקרקעית העכורה. כשאני מסתכל על הג'ירפות כאן אני חושב על הראשנים של חמת-גדר. ג'ירפות מסכנות.א

IMG_20150124_114349
ואנחנו דוקא אוהבים ג'ירפות

באמצע החורף כל שנה יש פסטיבל. בפסטיבל באים כולם בלילה לאחד האגמים הקפואים שמסביבו מסדרים עמדות עם שוקו חם ומדורות לצלות מרשמלו. הדרך בין הדוכנים מסומנת בנרות שמונחים בתוך קוביות קרח ויש אפשרות לעשות סקי מסביב או לדשדש בשלג – מה שעושה לך את זה

וכך נראה האגם ביום, ולידו סירות שנארזו לחורף – ככה הן לא ניזוקות מהקור וגם לא יכולות להתרבות

 

והנה משהו מגניב שניסינו – הפרחת בועות סבון בשיא הקור

האמריקאים

אם יש משהו שמסמל עבורי את האמריקאיות הרי זה מכבסות המילים שלהם. גם אצלינו לא חסר אבל האמריקאים הביאו את זה לכדי אומנות.א
הוא כבר לא פוליטיקלי קורקט (kid, child) מסתבר למשל שהמונח ילד
למה? מה לא בסדר בלקרוא לילד – ילד?א
,ובכן, ל"ילד" יש קונוטציה של מישהוא לא בוגר, בכיין, כזה שלא מבין…בקיצור ילדותי, שזה במפתיע, בדיוק מתאר ילדים
(friends)  ועדיין, זה לא מונע מהם לחפש מונחים אחרים. בגן של אילון למשל קוראים לכל הילדים "חברים"א
למשל "איזה חבר נשך אותך באוזן?" … ממש קיבוץ, כולם חברים. יש שתי בעיות עם הגישה הזו, חוץ מהבעיה הברורה שאתה נשמע כמו מפגר כשאתה מדבר ככה: א
הבעיה הראשונה היא של שחיקה. ברגע שהמונח "חבר" מתייחס לילד, במהירות גם לו ידבק כל הדברים שבאים עם ילד, למשל ילדותיות. אפשר בקלות לחשוב שבעתיד הלא רחוק אנשים כאן יגידו אחד לשני – "אל תתנהג כמו חבר!" או, "מה אתה חבר?!" וכמובן שאז יצטרכו למצוא מונח אחר, יותר אחראי ומכובד – אולי "נשיא" (אלא אם כן טראמפ יזכה).א

הבעייה השניה היא שהמילה "חבר" כבר תפוסה! יש לה משמעות, זו של אדם קרוב ואהוב. עכשיו שכולם חברים, צריך להתאמץ לברר מי הם באמת החברים של אילון, למשל "את מי מהחברים אתה הכי אוהב?" "את החבר הזה אתה לא אוהב? הוא לא נחמד?" וכו. כל זה יחזיק מעמד על שישנו את המשמעות של "אוהב" ו"נחמד" ואז באמת נהיה בצרה. 1984 נשמע מוכר?א

אפרופו אמריקאים – אי אפשר בלי קצת תמונות מה"סטייט פייר" – מסיבת האוכל המטוגן והירקות המפלצתיים:א

עוד דבר שמגדיר בעיני אמריקאים, בנוסף לכובע בייסבול ומכנסיים קצרים, זו המרובעות  – האמריקאים נורא מרובעים ומקובעים, לפעמים בצורה קומית. האמריקאי הממוצע לא יזוז מילימטר ימינה או שמאלה ע"מ לשפר את מצבך, ובד"כ גם את מצבו. גמישות, אלתור וכפוף החוקים אפילו במעט, זרים להם לחלוטין.א

כשרק הגעתי לכאן אחרי הצבא מאוד הופתעתי – מה, זו אמריקה?? באמת?? אלו האנשים ששולטים בעולם? וזה מפתיע כי הם כ"כ לא… מתוכחמים. תפיסה דו-מימדית ופשוטה, טובים ורעים, שחור ולבן, רפובליקאים ודמוקרטים, בין-לאדן ואריות הים.א
 בתחילה חשבתי שזו מין נכות, אבל עם הזמן הגישה שלי השתנתה. הבנתי שרק ככה יכולה מדינה של 300 מיליון איש להתנהל ביעילות: קן נמלים גדול וממושמע שבו לכל נמלה יש תפקיד וכל נמלה גאה בתפקידה, בין אם היא מלצרית מזדקנת בדיינר או עובד בטול-בות'. ככה מיצרים מעצמת על – לא עם 300 מיליון יזמים אלא עם 300 מיליון חלקים משומנים וממושמעים. אין לי מושג איך מחנכים אנשים להתנהג ככה, איך מחדירים בהם את הקיבעון והיעילות המערכתית. זה נשמע כאילו אני מתנשא אבל האמת היא שאני מלא הערכה – זה פשוט עובד – כל אחד עושה דברים שקצת פחות טובים בשבילו במיידי, אבל טובים יותר לו ולשאר המדינה בטווח הארוך. ממש אידיליה של תורת המשחקים.א
אנחנו הישראלים לעומת זאת להקת זאבים – כל אחד מאלתר, קופץ קדימה, מוביל…עושה בעיקר מה שטוב לו וקצת מה שטוב לקבוצה ובסוף ביחד אנחנו מצליחים לצוד את הממותה. אבל אם רוצים לנהל את העולם, זה כבר לא עובד, המנגנון הזה נשבר. אבל מי רוצה לנהל את העולם? אני, אני מעדיף להיות מַעְדֵר פשוט מבורג במכונה משומנת  – האקר ולא נתב, טוסטר ולא טרנזיסטור במחשב, שועל ולא שערה מרעמת האריה.א

20151023_135440
זה רק בקיבוץ או שגם אתם מכירים את זה בתור קרם ידיים?

שביל האפלשים

בתחילת הסתיו נסענו לטייל בהרים הלבנים של וורמונט

באחד הטיולים הלכנו חלק מהדרך על שביל האפלשים. שביל האפלשים הוא שביל הליכה שמתחיל במדינת ג'ורגיה ומתפתל ועולה עד למדינת מיין שבצפון. אורכו של השביל כ 3500 ק"מ וכל שנה מנסים לא מעט מטיילים ללכת את כל אורכו, בד"כ מתחילת האביב ועד סוף הקיץ ורק כ15 אחוזים מאלו שמנסים מצליחים. השביל הוא אחד משלושת שבילי ההליכה הארוכים של ארה"ב ביחד עם הפי-סי-טי (4300 ק"מ) והקונטיננטל דיווד (5000 ק"מ). האדם הצעיר  ביותר שסיים את הפי-סי-טי היה ילד בן 6 וילדה בת 13 סיימה את שלושתם!!! משהוא לחשוב עליו בפעם הבאה שאנחנו מרחמים על הילדים בטיול משפחות. א

DSC03479
אילון נהנה מקפה של בוקר

בעודינו עולים באחד השבילים, אני עם אילון על הגב ועדי עם דקל בבטן, פגשנו בשני מטיילים, כאלו שמנסים לסיים את כל השביל במכה אחת – זוג צעיר שהחליט לקחת הפסקה מהחיים, היא אפידמיולוגית והוא מחפש את עצמו. הרגשנו כמו הורים לזוג ילדים טועים, הצענו להם לטרמפ (הם היו צריכים מצרכים מהעיר ותוך כדי נסיעה הסתבר שגם מקלחת דחופה) והזמנו אותם לארוחת ערב על בסיס נקניקיות ופירה בקמפינג שלנו. להפתעתינו הם נענו ברצון ויצא לנו לבלות ערב נדיר עם זוג אנשים אינטיליגנטים, פתוחים, מעניינים ומקסימים. הם אכלו כמו חיות מורעבות, והרגשתי, אני מודה, מין עונג הורי, כזה שמרגישים כשהילד שלך זולל. דיברנו  על טיולים ועל חיות וסרטים, קומיקס, פוליטיקה, ילדים ומה לא – ממש לא רציתי שהערב יגמר ואז בבוקר הקפצנו אותם לעיר ונפרדנו וזהו. ככה, אלא אם כן במקרה מישהוא גר ממש לידך, אפילו עם הטכנולוגיה של היום, אי אפשר באמת ליצור חברות. וזה חבל כי לעיתים רחוקות אני פוגש אנשים שממש בא לי להתחבר אליהם וזה כבר קרה לי כמה פעמים בחיים שבמפתיע פגשתי כאלו אנשים ודרכינו נפרדו כמעת מייד. אני זוכר את כולם. א

image
אנשים טובים

אורן

בתחילת הקיץ קיבלתי צ'ופר, אבא של עדי הגיע לביקור ואני קפצתי לטיול של ארבעה ימים לבד. בזמנו, לפני הנישואים היה לי הרגל לטייל חודש לבד כל שנה. ככה, הייתי לוקח תיק גדול, אוהל-בנזיניה-אוכל והולך לטייל לבד באיזו ארץ יפה. אחרי שפגשתי את עדי הטיולים הפכו משותפים, שזה מאוד נחמד, אבל לפעמים אני עדיין מתגעגע לימים הארוכים של רק-אני-והטבע. אז הנה קיבלתי הזדמנות ומיד עליתי צפונה למסלול סופריור, 500 ק"מ של שביל לאורך אגם סופריור. א

היה קר וגשום, ההליכה היתה בוצית ועדיין – מאוד נהנתי. בדרך פגשתי עוד בחור שהולך את השביל לבד, נוצרי אדוק שעסק במיסיונריות רוב חייו – בחור טוב. מאוד עניין אותו לדבר עם יהודי והוא ביקש שאסביר לו את העניין הזה של כשרות. הסברתי בקצרה על בשר וחלב, מפריס פרסה, מעלה גרה, שחיטה כשרה, דגים עם קשקשים, יין מענבים יהודיים, מעשר, שביעית ועוד. הוא חשב שאני צוחק עליו וסירב להאמין שיהודים מכפיפים את עצמם לחוקים כה דרקוניים יום ביומו. כשמתרחקים קצת מהארץ ומסתכלים על הכשרות ממבט של עמים אחרים זה באמת קשה לאמין. א
ביום האחרון תפסתי טרמפ עם כמה מטיילים ובדרך עשינו עצירת בירה ודיבורים. אחד הבחורים שם היה חייל מארינס לשעבר, מין טיפוס קצת מוזר שפתאום אמר בכובד ראש: "איך זה שהגענו כבר לירח, אבל להוציא מים לשתיה מהים אנחנו לא יודעים". בחיי – במילים אלו ממש. מענין שהוא בחר להגיד את זה דווקא לי, מכל האנשים בעולם – תושב מדינה שרוב מי השתיה שלה באים מהתפלה ושאישתו דוקטורית לטיהור מים. אז אמרתי לו שכבר יודעים להתפיל מים אבל לדעתי הנחיתות על הירח הם קונספירציה. א

desalination
עדי ואילון עושים התפלה

יש לנו זוג חברים שהבן שלהם שלהם בגן של אילון. הסתבר שהאמא יהודיה ושלפני הלידה היה ריב בינה ובין אחותה על מי תקרא לילד שלה אורן. כן כן, אתם שומעים נכון, אורן. א
אף אחות לא וויתרה ובסוף במין משפט שלמה החליטו שאף אחת לא תקרא לילד שלה אורן
.TheOren במקום זה החברה שלנו קראה לילד שלה 'האורן'א
Aoren שהוגים את זה ת'ירֵן. לפי ההגיון הזה אני צריך להיות

20160423_174306
זו המיטה של "האורן" השני

באוגוסט עדי הלכה לשבוע בסמינר גורדון ואבא שלי בא אלינו לביקור לבלות איתי ולעזור עם ילדים כי אני הייתי קצת נכה אחרי ניתוח בכתף.א

DSC04734
לא היה קל לטפס לשם

הלכנו לטייל בארבורטום – גן בוטני ענק של עצים וצמחים ובעת הביקור, גם לגו. הנה תצוגה של אומן פסלי לגו

הבחור הזה של הלגו מטורף – הטווס הזה למשל עשוי מלמעלה מ 250,000 חתיכות לגו

DSC04911
איך לעזעזל מתכננים כזה דבר. ואיך בונים את זה? ואיך זה בכלל מחזיק? קסם

וכמובן הנכדים הרוויחו זמן איכות עם סבא גדי

דרום דקוטה

black hills באחד החופשים לקחנו חמישה ימים וקפצנו לטייל בדרום דקוטה באיזור ה

DSC05053
יש שם את עדר הביזונים החופשי הגדול בארה"ב

בגדול דרום (וצפון) דקוטה ידועים בתור מקומות לא תרבותיים מלאים שדות תירס, מרחבים לא ממומשים וחוואים חמושים. בפינה הדרום מערבית פתאום מתחלפים המישורים בהרי גרניט, שבאחד מהם חרטו את דמויותיהם של ארבעה נשיאים:א

rushmore-aerial1
יש אחד שתמיד מסתירים לו

הפסל הזה, שנראה ממלכתי מאוד הוא פרי מוחו הקודח של אדם אחד שנוי במחלוקת ומגלומן. אחרי שכבר בערך 60% היו גמורים הוא סוף סוף הצליח לקבל מימון ממשלתי לסיים את הפרוייקט. האדמה נלקחה מהאינדיאנים שפעם גרו שם והיום עובדים על עוד פרוייקט חציבה אפילו גדול יותר – גלעד לאחד הלוחמים האינדיאנים הגדולים

crazyhorsemtnview2
קראו לו "קרייזי הורס", יעני – סוס משוגע

DSC04971

במהלך הנסיעה ישנו לילה במלון. בבוקר קמנו לקולו הרך של אילון שלהפתעתינו הרים את הטלפון בחדר ודיבר עם מישהו. הנה החלק של אילון בשיחה, כפי שלמד יפה יפה מפרקים של סמי הכבאי:א

Hello, fire service please. Yes, it’s an emergency!

ומייד נכנסנו גם עדי ואני לשיחה:א

אילון – לאאאאאאאאאאאא!!!א

הנה לכם דוגמא לטלוויזיה לא חינוכית.א

בכבישים של דרום דקוטה המהירות המותרת היא 130 קמ"ש – הגבוהה בארה"ב, כנראה שהם פשוט רוצים לעבור מהר את כל השטחים הריקים. אולי בשל כך, היא אחת המובילות בתאונות דרכים ויש להם דרך מקורית להילחם בתאונות – עם שלטים: לאורך הכבישים פזורים שלטים; בכל מקום שבו מישהו קיפח את חייו ניצב דומם שלט ועליו מילות חוכמה:א

היתרון הגדול בשלטים הוא שניתן לראות בבירור איפה האיזורים המסוכנים בכביש. למשל, צפיפות השלטים גדלה משמעותית בפניות חדות וכשאתה מתקרב לפנייה ומחכים לך שם חמישה ז"לים כאלו, תאמינו לי, אתה מאט. במותם ציוו לנו את החיים.א
.פוסט מורטם וייז שבו קהילת הגולשים לשולי הכביש מסמנים מקומות מועדים לפורענות,crowd sourcing למעשה זה מין
בקרוב האפליקציה.א

אילון

אילונצ'וק כבר ילד גדול, כמעט בן 4. משהו בהגיון של השפה קוסם לו והוא אוהב להמציא בניינים ונגזרות חדשות. למשל, אילון המציא צליל גנרי לכל פעולה – בניין קְטִיל: אם שוטפים את הרצפה זה עושה שְטִיף, שְרִיף נשרף הנר וקְלִיף נקלף התפוז. מאוד שימושי וגם מגניב, או כך חשבנו עד שהתגלו פעולות שלהן בניין קְטִיל נשמע פחות טוב: הסירה שטה על המים שיט! או אפילו יותר גרוע – מערבל הבטון שפך את כל הבטון – שפיך!א
מזל שאף אחד כאן לא מבין עברית. או אנגלית.א

לאילון גם לוגיקה מיוחדת, למשל השיחה הבאה כשאילון ואני מסתכלים מחלון הבית:א

אילון: איזה עץ זה?א
אורן: זה עץ מייפל
אילון: אז גדלים עליו פנקייקים?א

pancake-tree
הנה, בכל זאת יש אחד כזה

בגלל שאילון לומד עברית רק משיחות איתנו, יש לנו ניסוי מעניין שבו צריך להבין הקשר של מילים מאינטראקציה עם שני אנשים בלבד. יש כל מיני הכללות שקשה לעשות ככה.א
למשל, חשבו על המקרה הדימיוני שבו אתם נמצאים בסין ולומדים סינית מאדם אחד. אתם מְתַקְשֵרים רק איתו והוא מדבר אתכם רק סינית. אחרי איזו תקופה אתם כבר מבינים קצת שמות של עצמים ובעיקר הצלחתם להבין איך קוראים למורה שלכם. זה באמת קל כי כל פעם כשהוא מדבר על עצמו הוא מתופף על החזה ואומר "משה". אז כנראה שקוראים לו משה. כמו כן, כל פעם שהוא מדבר אליכם הוא אומר תחילה "אהרן" אז אתם מבינים שכנראה, בסין, לכם קוראים אהרן.א
יום אחד אתם מחליטים שהנה אתם מוכנים לנסח משפט ראשון, אוזרים אומץ ומנסים:א

אהרן רוצה לעשות קניות עם משה

להפתעתכם הרבה "משה" מניד את ראשו לשלילה, אומר "לא, לא" ומתקן אתכם:א

משה רוצה לעשות קניות עם אהרן

!?WTFמשה!א

זה באמת נראה מאוד מוזר עד שמחליפים את "משה" ב"אני" ואת "אהרן" ב"אתה".א
ובאמת בהתחלה אילון התבלבל וכשהיינו שואלים אותו "אתה רוצה ללכת לשחק בחוץ?" הוא היה עונה "כן, אתה רוצה!". ורק אז חשבתי על זה – בעצם, איך הוא אמור לדעת?? אח"כ הסברנו לו וזה הסתדר.א

דקל

דקל כבר בן שנה וחצי, ילד חמוד וחייכן:א

כשהיה תינוק, היה לו מראה כ"כ גנרי של תינוק, שהדרך היחידה לזהות אותו בתינוקיה היתה על דרך השלילה: הייתי עובר על כל התינוקות ואחרי שהייתי שולל מי בטוח לא שלי, מי שנשאר הוא כנראה דקל.א

generic baby
boolean <T> isDekel(T baby){…}

בתינוקיה של דקל יש מיטה לכל תינוק והמיטות תמיד ריקות. זה לא שהתינוקות לא עייפים – הם פשוט לא מסוגלים לישון במיטות וזה בגלל שחוקי המקום אוסרים להניח אותם על הבטן, אוסרים לכסות אותם עם שמיכה ואוסרים להכניס למיטה כל בובה או חפץ אחר שעוזר להרדם. אז איפה הם ישנים??א
או – טוב ששאלתם: לכל תינוק יש גם כסא נדנדה, כזה שלא תומך בגב ושמרגיל את התינוק להרדם בנדנוד תמידי – כל מה שההורה לא רוצה שיקרה. ועם זאת, על הכסאות אין שום הגבלות: שם עוטפים את התינוקות בשמיכה כמו מומיות, מקיפים אותם בבובות רכות, בחום ואהבה – רק שישנו כבר. איזה טמטום.א

DSC06252

עדי

DSC06423
אך, זאת עיר

בשעה טובה עדי קיבלה משרת חוקר(ת) בטכניון!! כשיצאנו מהארץ לפוסט במינסוטה, פסגת השאיפות הייתה לקבל איזושהי משרה בארץ, בכלל לא משנה איפה ואיך. יודעי דבר אומרים שצריך לחכות שמישהו יפרוש או ימות כדי לקבל משרה. והנה, עם עבודה קשה, קצת מזל ובלי שאף אחד ימות – קיבלנו הרבה יותר ממש שקיווינו.א
בשל כך ובהתאם לזאת – אנחנו מסיימים כאן את הפוסט וחוזרים ארצה!א

כן, אחרי שנתיים וחצי של בקטריות וקור עדי חוזרת לארץ ע"מ לחקור חרסיות בחום. עוד יש כמה פרוייקטים שצריך לסיים, כמה מאמרים לכתוב אבל אם להתרשם ממספר השעות שעדי מבלה כעת במעבדה, נראה שהיא באס"ק. או בעצם אס"פ.א

סוף דבר

זהו, נגמר, עברו שנתיים וחצי בחו"ל ואת השורות האלו אני כבר כותב מהבית החדש בטבעון. אני יודע שכל חוויה של פוסט או רילוקיישן היא שונה ולכן אומר רק לגבי עצמי: א
למרות שלא היה קל ולא תמיד הסתדרנו שם, הרי מהשונה והאחר למדנו, מהקושי והקור התחזקנו ומהמרחק והבידוד אנחנו שמחים לחזור. פגשנו אנשים טובים באמצע הדרך וראינו נופים מדהימים וגילינו את נפלאות האמאזון.א

אני רוצה להקדיש שיר אחרון לתקופה ולמדינה – הקשיבו טוב למילים.א

עכשיו יאללה – ליבש הביצות ולהפריח השממה!א

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s