Tel-Aviv Tsunami

מובחר

לפני כמה שבועות, עוד לפני הסגר, הסתובבתי בחופי תל אביב ולהפתעתי ראיתי שלט שמזהיר מצונאמי:

זה, כאילו, דגל שחור?

ואכן מתברר שלחופי ישראל הותקנה מערכת לגילוי והתראה מצונאמי, כולל מכמי"ם וכמובן – השלטים.
צונאמי? בישראל?? אני כידוע מחבב מאוד אסונות טבע ולא זכור לי שיש כזו סכנה. אז החלטתי לחקור.

הנה מפה עם רעידות אדמה ב3000 השנים האחרונות שגרמו לצונאמי בים התיכון. אפשר לראות אולי נקודה לבנה אחת בצפון חופי ישראל ובטח לא משהו באיזור תל אביב. האיזורים הבעייתיים הם בחופי תורכיה, יוון ואיטליה.

זו גם מפה לא רעה לתיאור מוקדי עניין באיליאדה והאודיסאה

כאן תוכלו למצוא רשימה מדוקדקת של אירועי צונאמי באיזורינו ושוב, ב2000 השנים האחרונות לא נראה שהיה אירוע צונאמי משמעותי בישראל.
אם זה מנחם אתכם, מחקר חדש חושף שהיה צונאמי אחד רציני לפני 10,000 שנה. כנראה.
אז מה הקטע? מי החליט שזה עניין דחוף ושחשוב להשקיע בו משאבים וזמן? אני בעד להיות מוכנים אבל לטעון שיש בישראל סכנה מצונאמי זו הגזמה פראית.
אולי חשבו שככה נהיה כמו תאילנד ובעקבות הצונאמי יבואו גם עצי הקוקוס והמילקשייקים והתיירים?
אם כך, אז הנה לכם שלט שלדעתי כדאי לשים בחופי הארץ. בניגוד לצונאמי, הוא מזהיר ממשהו שבאמת קרה, לפחות פעמיים באלף השנים האחרונות:

ושלא תגידו שלא הזהרתי…

Nature vs. Humanity

התעודדו חברים! עוד יכול להיות (וגם יהיה) יותר גרוע

בעוד אנחנו יושבים לנו בכסא הנוח (שתוכנן בשוודיה, יוצר בסין עם חומרים שיובאו מכל העולם) עם סרט טוב בנטפליקס (שירות סטרימינג שחי בענן חישוב ערטילאי אי שם) ורובוט (עם מיטב הבינה המלאכותית) מנקה לנו את הרצפה, מלכי העולם, אלופי הטכנולוגיה, בא לו ווירוס קטנצ'יק ומוריד את האנושות לברכיים. איך עם כל הטכנולוגיה: כורים גרעיניים, חלליות, אינטרנט, המיקרוגל פור קרייסט סייק! איך עם כל השליטה הזו אנחנו לא מצליחים להעיף את הנגיף הזה קיבינימט??!

המשבר העולמי המשעמם בכל הזמנים, אי אפשר לעשות מזה סרט…אולי הצגה

אז מסתבר שאנחנו לא מלכי העולם כמו שאנחנו חושבים, ויש עוד הרבה שאנחנו לא יודעים ואת זה כדאי לזכור טוב טוב.
ואם אתם חושבים שקורונה זו צרה, חשבתי לעודד אתכם עם צרות גדולות יותר שאיתן האנושות תצטרך להתמודד במוקדם או במאוחר. כן, כן – דברים קשים שבוא יבואו לפתחינו ואנחנו לא נהיה מוכנים.
רגע, רגע… למה שלא נהיה מוכנים??
תקראו עד הסוף ותראו.
תהנו!

סופות שמש

השמש שלנו משפריצה מדי פעם גז לוהט ושאר חלקיקים לחלל בתופעה שנקראת התפרצות סולארית. אם יוצא וכדור הארץ נמצא מול אותה התפרצות אז שטף של חלקיקים טעונים פוגע באטמוספירה שלנו מה שמייצר זרם במעגלים חשמליים ויכול לגרום לשיבושים בתחנות רדיו, לוויינים, וקווי מתח.

מדי פעם מגיעה אחת ממש ממש חזקה: בראשון בספטמבר 1859 הכתה סופה אדירה בכדור הארץ וגרמה לזוהר הצפוני לזהור בקו המשווה כ"כ חזק שאפשר היה לקרוא עיתון לאורו באמצע הלילה. היא גם שרפה קווי טלגרף – באותה תקופה הדבר החשמלי היחיד בשימוש נרחב. סופה כזו אם תכה היום, סביר שתצלה את הלוויינים שלנו (כולל כמובן תקשורת וג'י-פי-אס), תפחם מחשבים ברחבי העולם, תשתק תחנות חשמל ותקרקע מכוניות ומטוסים. זו תהיה קטסטרופה אמיתית. זו לא שאלה של האם אלא רק מתי.

אז ככה זה עובד? אההה, הבנתי

מה אפשר לעשות? אפשר למגן תחנות כוח וקווי מתח גבוה ואפשר להציע דברים מופרכים כמו הנחה של לולאת מתכת ענקית בינינו לשמש. הנה דו"ח מקיף לגבי איום סופות שמש לתשתיות החשמל בארצות הברית שם צופים שעשרות מיליוני איש יישארו ללא חשמל למשך שנים!
מה נעשה בפועל ע"מ להתמגן מכזו קטסטרופה? לעניות דעתי כמעט כלום.

חילופי קטבים

לכדור הארץ יש שדה מגנטי שנוצר מזרמים בגרעין הכדור שעשוי מברזל.

שימו לב שהקוטב המגנטי לא מיושר עם ציר הסיבוב וכדי ממש לבלבל, הקוטב הדרומי המגנטי כרגע נמצא בצפון. אבל אל תדאגו, בקרוב זה יסתדר. או שכן תדאגו. תלוי

מה שאולי לא ידעתם זה שהשדה מתהפך כל בערך חצי-מיליון שנים, כלומר הקוטב שבצפון (הגיאוגרפי) עובר דרומה וזה שבדרום – צפונה (זה לא שאוסטרליה פתאום עוברת צפונה, זה רק שהמצפן מצביע פתאום הפוך). החילוף האחרון קרה לפני 780 אלף שנים ומאז השדה יציב פחות או יותר עם כמה חילופים קטנים בדרך.

לא, זו לא מפלצת הספגטי. לפי מקורות זרים, ככה נראים קווי השדה בזמן היפוך. כן זה ממש בלאגן, פלא שזה אי פעם מסתדר
זה יותר מרשים במציאות…טוב זה סלע, למה ציפיתם?

אצלינו בארץ יש אתר בגולן שבו סלעי בזלת שהתמצקו כשהשדה היה הפוך והם שומרים את השדה ההפוך בתרכובות ברזל בתוכם!

בעשרות השנים האחרונות השדה שלנו נחלש וגם הקוטב המגנטי נודד במהירות מסחררת – כ50 ק"מ כל שנה! כל זה גורם למומחים להעריך שאנחנו על סף חילופי קטבים, שאז השדה המגנטי נחלש מאוד ומתהפך בתהליך שלוקח בין מאה לכמה אלפי שנים. הבעיה היא שהשדה המגנטי מגן עלינו מדברים כמו סופות שמש (שהורסות תשתיות חשמל) וחלקיקים אנרגטיים (שגורמים למוטציות וסרטן).

בעידן הדיגיטאלי חילוף כזה עלול לגרום לבעיות בתשתיות החשמל, ניווט ועוד דברים שבככל לא חשבנו עליהם.
מה ניתן לעשות? בטח די הרבה, החל ממחקר מעמיק על אילו תשתיות רגישות לכזה חילוף ועד ההשפעות על חיות ואנשים. משם אפשר לתכנן אסטרטגיית הגנה. האם משהו נַעֲשָה מחוץ לאקדמיה? אני מהמר שלא.

תקופות קרח ושאר ירקות

גם בלי עזרתו של האדם, האקלים (מזג האוויר ארוך הטווח) אינו יציב ומשתנה – ממצב שבו כל הכדור חם ומהביל ועד מצב שבו כל הכדור קפוא. בימינו, שינוי קיצוני באקלים ידרוש יותר מהצטיידות בנייר טואלט ואלכו-ג'ל כדי לשרוד אותו. למשל, מסתבר שמדי פעם (יש כל מיני גורמים) מתקרר כדור הארץ וחלק גדול ממנו מתכסה בקרח.

הא! לא לזה התכוונתי. רגע… "מפה של עידן הקרח" … אוקי
ככה הגלובוס נראה עד לפני 15,000 שנים. הרבה מהנופים הכי מוכרים בארה"ב נוצרו בתקופה הזו ויש כמה כיפות קרח בארגנטינה ובאיסלנד שנשארו מאז

בכל תקופת קרח כזו יש תקופות קרות יותר שבהם קרחונים נודדים לכוון המשווה ותקופות חמות יותר שבהם הם נסוגים (התקופות כנראה תואמות שינויים בסיבוב כדוה"א סביב השמש). למעשה, אנחנו כעת בתקופת קרח שכזו שהתחילה לפני כ 2.5 מיליון שנים וממש בתוך אחת מהתקופות ה"חמות" שהתחילה לפני 12 אלף שנים. התקופה החמה שלנו אמורה להיפסק עוד 50,000 שנים אבל ההשפעה האנושית שמנוגדת להתקררות כל כך גדולה שלא בטוח שזה יקרה.

אנחנו כ"כ רגילים שהקטבים קפואים שמעניין לחשוב שמחוץ לתקופות הקרח (רוב הזמן עד כה) כדור הארץ נטול קרח, גם בקטבים.

כמובן שכל הקרח הופך למים וככה תיראה ארה"ב כשאין קרח בקטבים. נאבד את פלורידה – לא אסון גדול. אבל חבל על הדובים הלבנים הם היו די חמודים

ובתקופת הקרח החמורה ביותר הכדור שלנו היה לבן לגמרי – כדור שלג.

דמיינו עולם שיש בו רק אולימפיידת חורף! איך אפשר לשרוד כזה דבר?

אבל לא צריך לחכות עשרות אלפי שנים כדי לראות שינוי אקלימי קיצוני, יש כאלו כל הזמן. למשל עידן הקרח הקטן לפני כמה מאות שנים, הקריסה של סוף עידן הברונזה לפני כ 3000 שנה (כנראה בגלל תקופת בצורת קיצונית) ותקופה קרה במיוחד לפני כ 8000 שנה. אגב, את כיבוש הארץ בידי אבותינו אנו כנראה חייבים לקריסה של התרבויות החזקות באיזור בסוף עידן הברונזה כך שלא הכול לרעה (ממליץ מאוד לשמוע פרקים בנושא כאן, כאן וכאן). ולמרות שההתחממות הנוכחית מדאיגה (1-2 מעלות במאה שנים האחרונות) היו דברים מהירים בהרבה, למשל עליה של 8 מעלות ב40 שנה (לפני 11 אלף שנים) כפי שאפשר לראות בקידוחי קרח בגרינלנד וזה ללא השפעת אדם (אולי משינויים בזרמים באוקיאנוס).
מה ניתן לעשות? למשל אפשר למפות אילו חלקים מחיינו יושפעו מעלייה של טמפרטורה או ירידה שלה ולהשקיע במחקר ופיתוח. אפשר לצפות לתקופות יבשות ולשפר טכנולוגיות לשינוע, התפלה וסינון מים ואפשר לפתח זנים של צמחים שצריכים פחות מים. היתרון ששינויים כאלו קורים די לאט ויש זמן להגיב. אולי.

מטאוריטים

מדי פעם, מה לעשות, השמיים נופלים עלינו. כלומר לא ממש השמיים אלא סלעים, חלקם די גדולים – שאריות מכוכבי לכת שהתרסקו או ירחים שלא צלחו ומדי פעם מצטלבות דרכם בדרכינו.

ג'יפ! שתדעו, זו המשאלה הכי משתלמת שאפשר להספיק לבקש עד שהכוכב נעלם. אחרת זה לא יתגשם, אלו החוקים

למעשה כדור הארץ כל הזמן סופח חומר מהחלל שסביבו, כמו שואב אבק ענק –  כ 40,000 טון בשנה, אבל הרוב הוא אבק או חלקיקים בגודל גרגר חול. אלו פוגשים אותנו במהירות אדירה, בערך 20 ק"מ לשנייה (מהירות לוע של רובה סער היא 1 ק"מ לשנייה), החיכוך עם האוויר שורף אותם והם שמאירים את שמי הלילה בתור כוכבים נופלים ולא מגשימים משאלות.
אבל יש גם דברים יותר גדולים שמסתובבים בחלל וכשהם פוגשים אותנו הם יכולים לגרום לדי הרבה נזק. סלע בקוטר של 50 מ' יתפוצץ מעל הקרקע בעוצמה של פצצת מימן גדולה וסלע בקוטר של 500 מ' יכול לשטח את מדינת ישראל. ויש גם כאלו בגודל של כמה קילומטרים.

ב2013 התפוצץ סלע בערך בגודל של אוטובוס מעל רוסיה עם אנרגיה של פצצה אטומית קטנה.

ב1908 התפוצץ משהו בגודל של בניין רב קומות באזור נידח בסיביר (למה זה תמיד באזור נידח? ולמה תמיד רוסיה??) במה שמכונה "אירוע טונגוסקה" ושיטח שם 2000 ק"מ רבוע של יער. האיזור כ"כ מרוחק שרק ב 1927 הגיעו מדענים לחקור ועד היום לא בדיוק ברור מה קרה שם.

אירוע כזה שבו נופל משהו שיכול למחוק נאמר, את פריז, קורה אחת ל 1000 שנים ולעיתים יותר נדירות, (אחת ל 500,000 שנה), נופל משהו גדול הרבה יותר שיכול לשנות את האקלים של כדור הארץ (טבלה של חומרת אירועים ותדירות).

מטאוריט כזה מפורסם לפני 66 מיליון שנים שם קץ לשלטון הדינוזאורים בכדור הארץ ופינה מקום לחבורת יונקים קטנים ומפוחדים שיום אחד יקחו פיקוד, כך שלא הכול לרעה.

אז מה ניתן לעשות? ממממ…. זה תלוי.

קודם כל צריך לדעת שמשהו הולך לפגוע בנו. יש היום כמה פרוייקטים שסוקרים את השמיים וממפים את כל העצמים שמסתובבים סביב השמש ועלולים לפגוע בנו. לכל אחד כזה בונים מפה של המסלול ומחשבים הרבה שנים קדימה אם הוא יקפוץ לביקור. אבל המיפוי אינו מושלם ומתמקדים בסלעים בגודל 140 מטר ומעלה. לכן  עדיין רוב הסלעים (הקטנים) שפוגעים בכדור הארץ פוגעים ללא הזהרה או עם אזהרה קצרה (ב 2008 הצליחו לראשונה לחזות פגיעה של מטאוריט, סלע בגודל 4 מטר  – 19 שעות לפני שהוא פגע).

הכי גרועים הם כוכבי השביט: אלו גושי קרח וסלע שמופיעים פתאום, שורקים דרך מערכת השמש ונעלמים כלא היו.

ב1994 צפו אסטרונומים בשביט יהודי בשם שומכר-לוי, שהיה אמור להקיף את השמש אבל במקום זאת התרסק על צדק עם פיצוץ שהיה מחרב חלקים נרחבים מכדור הארץ. צדק ספג את זה בכבוד אבל המסר היה ברור – זה יכול לקרות גם פה.

עם שביטים ההתרעה יכולה להיות ממש קצרה  – שנה או שנתיים (רואים אותם לראשונה כשהם חולפים ליד שבתאי בדרך לשמש).

אז מה אפשר לעשות תוך שנה או שנתיים (בעצם הרבה פחות כי החללית צריכה להגיע ולפגוש אותו באמצע הדרך)?

כרגע – כלום, אנחנו ממש לא מוכנים לאתגר כזה. נעשה לא מעט מחקר על מה אפשר לעשות ויש שלל טכנולוגיות מגניבות (על מצגות ופוסטרים) למשל פיצוץ גרעיני שיסיט את הסלע או יפרק אותו, הצמדה של רקטות לשינוי מסלול, הקרנה של אור שמש ממראה גדולה, חיבור מפרש סולארי ועוד ועוד. במקרה הטוב פרויקט בסדר גודל כזה ייקח 5-10 שנים לפתח ולשגר והחללית צריכה עוד לפחות כמה שנים בחלל להגיע למרחק שבו אפשר להסיט את הגוף. לא פרקטי.

כרגע האנושות עסוקה בלייצר סרטים גרועים עם אפקטים מרהיבים שנותנים לנו תחושה שיהיה בסדר. אני אתן לכם תקציר:
ארמגדון: עדיף לאמן קבוצת קודחי נפט משוגעים להיות אסטרונאוטים מאשר לאמן אסטרונאוטים לקדוח.
דיפ-אימפקט: כל ילד עם טלסקופ יכול לראות את סוף העולם קרב, אבל יכול גם להתחמק אם יש לו אופנוע וחברה.

מצד אחד הסרטים גרועים, מצד שני הם עושים יופי של פרסומת לתופעה. כנראה שיש פרוייקטים שמנסים לטפל בבעיה רק בזכות הוליווד ואכן יש התקדמות, ב 2021 ייצא לדרך ניסוי ראשון בהסטה של אסטרואיד ממסלולו – ראו כאן.

יש גם צד אפל ליכולת הסטה של אסטרואיד ממסלולו: כמו שאפשר למנוע התנגשות אפשר גם ליצור כזו. קחו חללית ושגרו אותה למפגש עם איזה סלע גדול בחלל ועכשיו דחפו אותו בעדינות כך שבעוד כמה שנים ינחת בדיוק במרכז מוסקבה עם יותר כוח אש משהאנושות יכולה לחלום עליו. איך זה בתור נשק יום הדין? ליד זה, פצצות גרעין נראות כמו פיצוחים ולכן, יש שקראו דווקא לא לפתח טכנולוגיה כזו אלא כשחייבים. רק שאז אין זמן. בעיה.

מגה התפרצויות געשיות

פעם הלכתי לראות לבה זורמת עם חבר, בדרך התזנו מים מהמימיה על הסלע הבא בדרך, אם הם מיד רתחו ניסינו סלע אחר עד שמצאנו אחד שאפשר לדרוך עליו. היה מדהים

"רותחת לבה בגלים – מתים מזה? לא רק נצלים"

אז הרי געש מתפרצים מדי פעם, זה מאוד פוטוגני, די מסוכן וכנראה לא משפיע עליך הקורא, אלא אם כן אתה גר בפומפיי (טיפ של אלופים – תברח הכי מהר שלך ואז תגביר).

אבל גם כאן, מדי פעם יש אירועים שאנחנו עוד לא נפגשנו בהם ואלו מגה-התפרצויות ויש שני סוגים:

סוג אחד הוא פשוט הר געש ממש גדול וחזק. יש כמה כאלו ידועים בעולם, המפורסם שבהם מנמנם מתחת לפארק ילוסטון בארה"ב.

התפרצות כזו תשחרר כמות דמיונית של אפר וחלקיקים לאטמוספירה שיחסמו את אור השמש ויגרמו להתקררות, רעב ושאר צרות.
ב 1815 התפוצץ הר טמבּורה באינדונזיה בשנה הידועה כ"השנה ללא הקיץ", ב1783 התפרץ הר הגעש לאקי באיסלנד, אפף את צפון הכדור בעננה רעילה וחיסל רבע מהאוכוסיה באי. לפני 75,000 שנה (ממש לא מזמן אם אתה גיאולוג) התפוצץ הר טוֹבּה באינדונזיה וגרם להתקררות של 5 מעלות למשך 10 שנים (שזה המון!) וההשפעות שלו הורגשו עוד 1000 שנים אחר כך.

סוג אחר של מגה-התפרצות היא זרימה של המון המון לבה מתוך הכוכב החוצה. מסתבר שזה קורה מדי פעם ויכול להשפיע משמעותית על האקלים. לפני 250 מיליון שנים נפתח צוהר באדמת סיביר (הרוסים האלה, מה הקטע?!) וארבעה מיליון ק"מ מעוקב של לבה עלתה לה ממעמקי האדמה ונשפכה החוצה. מדהים. מסיבות שלא לגמרי ברורות זה גרם לכוכב לרתוח, טמפרטורת הים עלתה ל 40 מעלות וכמעת כל החיות על הכוכב נכחדו בתקופה שידועה בתור ההכחדה הגדולה.

אז מה אפשר לעשות? בגדול ראה ערך "שינויי אקלים" למעלה. בקטן – כלום, לשבת בשקט, לסבול ולחכות שזה יעבור.

ווירוסים ושאר חולייראעס

מה, חשבתם שאם כבר יש קורונה אז לא נדבר על זה? באמת…

גם כאן יש לנו נתונים די טובים על מה האנושות עברה בכמה אלפי השנים האחרונות. מגפות הדֶבֶר שחיסלו שליש מאוכלוסיית אירופה, אבעבועות שחורות, כולרה ועוד ועוד… הפעם האחרונה שמשהו כזה הכה בקנה מידה עולמי היה ב 1918 בשפעת הספרדית. אפשר (וצריך, למרות שזה לא נעים) לדמיין נגיף כמו הקורונה, שמאוד מדבק, עם תקופת דגירה ארוכה, בלי טיפול יעיל ועם, נאמר, 50% תמותה. מה נעשה אז?

כדאי לחשוב על זה ולהתכונן עם מערך גלובאלי משומן של זיהוי התפרצויות והתראות, סגירה יעילה של גבולות עם בדיקות מהירות ומיגון מתאים. אפשר גם לדבר על גוף עולמי של מחקר ופיתוח שכל המדינות תורמות לו כסף וכוח אדם שנכנס לפעולה במקרים כאלו במקום שכל מדינה תנסה לבד. גם לא יזיק מערך מסודר של שיתוף מידע רפואי.

אבל אבל אבל… למרות שההשקעה קטנה והתועלת גדולה, קשה לשמור על כוננות לאורך עשרות שנים, דור הילדים שלנו יזכור במעורפל והנכדים כבר לא יחשבו על זה בכלל.

סיכום

הבעיה המרכזית של כל הסיפור היא שיש לנו זיכרון קצר בשני מובנים:

מצד אחד, ההיסטוריה האנושית הכתובה קצרה נורא. אנחנו יודעים ממחקר מדעי על תופעות שיכו בנו בעתיד, אבל כיוון שהאנושות האוריינית עדיין לא חוותה אותן הרי אין להן מודעות אלא אם כן עשו על זה סרט.

מצד שני, גם מה שכתוב בספרי ההיסטוריה לא בוער כמו בעיות יומיומיות ויהיה קשה למצוא את הפוליטיקאי שיקום ויאמר – "חברים, אנחנו צריכים לקחת 10 מיליארד דולר מתקציב הבטחון, החינוך, הבינוי והבריאות בכל שנה מעשרים השנים הקרובות על מנת למגן את רשתות
החשמל שלנו לקראת אירוע שאולי לא יקרה במאה השנים הקרובות". זה לא יקרה לעולם.
כל תופעה לשעצמה נדירה וחוזרת אחד להרבה דורות אבל יש הרבה כאלו ולכן סביר שאנחנו או בנינו או בני-בנינו יעמדו באתגר ההתמודדות עם אחת מהן, אתגר שהופך יותר מסובך ככל שהעולם יותר מאוכלס.

ולכן, לצערי, אנחנו נאכל אותה שוב ושוב ושוב ושוב, כל פעם במידת חומרה אחרת על דברים שידענו שיקרו. אין כ"כ מה לעשות ולכן אני אומר לכם – התעודדו! המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע 😊

What's In Our Minds?

If all data stored outside our minds were to vanish suddenly. What would become of us?

As fictional as this may seem, this event is not wholly impossible and the consequences are harsher then you may imagine – but this is the subject of the next article. In this one I want to explore the relationship between all the information* stored in our minds and all the information stored outside of them. To do so, I will look at several types of data and consider means of comparing the two.

*In computer science, knowledge and information are quite different entities, but since their exact definition is not important in the context of this article, I will use them interchangeably.

In this article I will make an effort to define certain questions in a way that the discussion about their answers becomes scientific and not a matter of opinion. However, I will do little in the way of providing the answers. I would be more than happy to receive comments and guesses, whether educated or not, as to what the answers may be.

Main question:

So – here’s an interesting question:  how much knowledge is stored in the minds of all humans at a given point it time? What can be done with it? How does it compare to all the information outside our heads?

Literature – what percent of current literature is contained in the minds of man? If all records, digital and analog were to miraculously disappear, given pen and paper – how much can we salvage? To seriously consider this, we need to define literature first. Giving a satisfactory definition is hard – what we consider ‘literature’ changes with time and place and is notoriously elusive. However, to be able to discuss the issue of lost information I will give a definition befitting the aims of this article.

I will define literature as all written imaginary works: fiction and non-fiction – prose and poetry. We do not count newspapers, magazines, blogs or articles of any kind nor do we consider dictionaries, encyclopedias, specification document, guides and school books (unless you happen to study literature of course).

So, how much does the collective memory hold?

Well, the bible can surely be re-written since at least in some languages there are people who know it verbatim – as I’m sure is the case with other religious texts. This is also true for many poems, sonnets and ballads.

But for example – what about the collective works of Shakespeare? Can we assume that there exists an actor currently acting out each part in each play, so that all of them can be rewritten? What about Shakespeare’s sonnets? Are there people who collectively remember all 154 of them? And what about the works of Tolkien? Are there ardent fans who remember whole books by heart?

What is certain, is that whatever the percentage is, it is in rapid decline. If we take the United States as a yard-stick, we find that the number of books published there has more than tripled from 2000 to 2010, whereas the population has grown less than 10%. Assuming human capacity for remembering books is similar to what it was a decade ago, a far smaller percentage of books are memorized today than were before.

Except maybe for children’s books. Oh – there are many more children’s books published today than in previous years, but they are relatively short and tend to be repeated many times on account of toddlers’ demands. This  assures that at least the parents know them by heart, but to be fair, probably the best collective memory of children’s books are simply in the minds of children.

Music – what percent of all recordings available can be reproduced, tone by tone, note by note? Let’s only talk about what is referred to as ‘classical’ music. What percentage of classical music could we reproduce if all the notes were gone? Can we find today musicians to play each part for each instrument in all of Mozart’s symphonies? What about all of Mozart’s piano concertos? What about the complete works of Bach – more than 1000 pieces? Can I assume that at least some of Bach’s works will be lost forever is all the notes disappear?

Science: how much of current scientific knowledge is embedded in the minds of men (and women) at present? Some experiments produce huge quantities of data, which are invariably lost when all data goes away, but what about the underlying theorems and rules? How much of modern math will be lost? Which parts will be hurt the most? Are there areas of research which were once explored, the knowledge written down somewhere and have been abandoned since? Are there basic proofs of mathematical theorems that no one knows how to repeat? Are there basic concepts in physics which no one alive truly understands – the last person to understand them and write them down – now dead?

So, though I can’t say exactly how much, but left on our own without all available data stored either on paper or digital (I suppose almost all information found on paper is digitalized these days), it’s clear that a major part of known literature and music will not be recoverable. That would be a shame so let’s hope that does not happen, and not only for the sake of art; In the next article, I will dwell a little more on what may happen if all digital data were to disappear – not as unlikely an occurrence as one might think at first and truly catastophic.

But back to our current discussion: all data stored outside our heads is lost – what can be retrieved?

Technology:  Here we need to be a bit more careful in our assessment of the situation. First we need to define technology, which akin to defining literature, is a futile attempt. However, to give an index of how much technology was lost, some definition must be made. Let us define technology, just for the sake of this article as all objects which:

Technological element definition:

  1. Are man-made
  2. A Wikipedia page exists for the archetype (like ‘toaster’ for the Black and Decker T2569B or ‘jet fighter’ for the F-15)
  3. Have a specifications sheet that allows someone (even theoretically) to reproduce it
  4. Can be (even theoretically) mass produced.

The international space station for example, can be mass produced (though no one in their right mind would suggest this), is man-made and has a (quite lengthy I would assume) specifications document and so qualifies as a technological object. A painting by Monet is man-made and may be reproduced, but does not (as far as I know) have a specifications document allowing anyone out there to make a copy and so does not count. A can of tomato soup can be mass produced and has a specification sheet (the recipe) and so counts as a technological object. Technological items will therefore include all hammers (http://en.wikipedia.org/wiki/Hammer) as well as all toasters, jet fighters, wine glasses and paper clips of all kinds. Note that though there is a Wikipedia page for toaster – http://en.wikipedia.org/wiki/Toaster, there are possibly many thousands of different toasters out there. We count each one as a different kind for the sake of our index and we will ask how many of them can be brought back to life – conjured from memory alone. If you look closely you will notice that all books, music recordings, mass produced foods and scientific articles are also types of technological objects according to the above definition. Can you say why? Can you find objects that comply with the above definition but are not even remotely related to technology (checking the robustness of my definition)?

To be able to treat the original question rigorously, some problems need to be addressed – for example, we can restore part of the information, even if it is not stored in our heads. Even if all documentation, digital or otherwise were to evaporate, we could still figure out how a machine works and how to build it by reverse engineering – tearing it apart and connecting it back together. Even microchips, tiny logical circuits etched in silicone can be reverse engineered with the proper tools.

So let’s consider the following thought experiment:

  1. Everything man-made has evaporated.
  2. We are left naked as the day we were born and Earth has been restored to its state around 10M years ago before humans even started tool-making.
  3. We do not need to worry about warming ourselves or feeding; this is miraculously taken care of. We do not need to worry about safety; everyone is exceedingly calm and amicable.
  4. We have at our disposal a magic fabrication machine called Ernie. Ernie is willing to fabricate an object X we ask for, on two terms:
    1. We can specify exactly how to make it (I’ll explain what “exactly” means)
    2. All the parts from which X is made were already made before or are available on Earth without any processing.
  5. We are granted instant collaboration, that is, all humans are gathered around the same fire (assuming we were able to light one) and can interact in perfect harmony in order to provide the missing information to Ernie.

Given this starting position – can humanity fabricate a metal hammer using Ernie? The intuitive answer would be – but of course! So let’s take a look at the fabrication process – it should look something like this:

Ernie, please fabricate iron – we would need to tell where iron ore can be obtained (Ernie will fetch it – no need to travel there, we’re not concerned with logistical difficulties). If it cannot be mined by hand we would need to specify how to fabricate the mining tools (one of which may well be a stone hammer).

In order to smolder the iron we need to first fabricate a furnace, one capable of reaching temperatures of around 1000C. For this we need fuel such as coal or oil, which too need to be obtained and possibly processed. Not that simple. Does the collective memory of mankind hold this information at present?

And even this thought experiment will not represent what is stored in our minds, because given enough time, people will start experimenting. Looking back at the furnace design, someone might only partly remember how to build a furnace capable of smoldering iron – he will ask Ernie to make that furnace and then realize that it does not work. However, after trying to get the furnace to work, this person realizes what is missing and can now ask Ernie to fabricate a new furnace, like the working furnace that existed once. This does not mean that the information on building such a furnace was stored in human memory, since some trial and error – a discovery process was needed to create it.

So to further refine the experiment, let’s assume we can create a snapshot of all the knowledge in a human brain and extract it at will, as a human would do. However, no further processing of the data is possible and so no new conclusions can be reached while interacting with Ernie.

Now that the experiment is well defined – what part of present technology can we recreate? Can we build an iron hammer? Can we build a brick home? What about a steam engine? Even more intriguing – can we recreate any of the electronic devices currently available?

In my unfounded opinion, our dependence on data stored outside our heads, be it in digital form or in the form of already working devices is so complete, that we will not be able to recreate any but the most basic devices – maybe a simple electric engine.

But that’s just me – what do you think?

Technological Advancement Index:

Let’s call the final state humanity is able to achieve with Ernie as ES and the number of unique technological items (according to the definition of a technological object above) achieved in that state as |ES|. Let us term our current state as CS and number of current technological objects as |CS|.

I would like to propose an index for advancement, the ratio between all technologies available in ES divided by all technologies available today:

DepIndexFormula

What would be our best estimate for this index? Is it around 1% or around 10e-7%? Remember that every different type of contraption adhering to the rules stated above counts as a technological object – all types of toasters and jet fighters, but also all types of screws, nails, nuts and bolts, synthetic chemical compounds, light-bulbs, capacitors, resistors and contraptions for feeding pet hedgehogs. How many of these are there? What would be your best guess? 10e7? 10e9? I claim that this ratio is a good marker to how dependent we are on current media stored outside our minds. The more industrious we become, the more we tend to store information outside of our brains and rely on it to maintain everything that is available in the modern world.