ליקוי החמה שהיה לפני כמה ימים בארה"ב הזכיר לי את ליקוי החמה שראיתי בתורכיה ב 2006.א
ליקויי חמה הם תופעה מעניינת, יצא ככה שלכדור הארץ יש ירח (זה יש לרוב כוכבי הלכת), יצא שהירח מסתובב באותו מישור פחות או יותר כמו שאנחנו מסתובבים סביב השמש (גם זה לא במקרה) אבל מה שמדהים הוא שקוטר של הירח קטן מזה של השמש פי 400 אבל הירח גם פי 400 יותר קרוב ולכן הגודל שלו בשמיים זהה בדיוק לגודל הנראה של השמש שלנו. שיווי המשקל הזה כ"כ עדין שליקויי חמה מלאים, כאלו שהירח מסתיר בדיוק את כל השמש, לא תמיד קורים
ולפעמים הירח קצת רחוק יותר ואז יש ליקוי טבעתי
ואם זה לא מספיק, הרי בגלל כל מיני כוחות גאות בין כדור הארץ לירח יוצא שהירח כל הזמן בורח מאתנו ומתרחק. זה קורה לאט מאוד אבל מתישהו הוא יהיה כ"כ רחוק שכבר לא יהיו יותר ליקויי חמה בכלל (עוד כמה מאות מיליוני שנים… יש זמן).א
יש לי, אגב, רשימה של תופעות טבע שאני רוצה לחוות. הנה ככה נראתה הרשימה ב 1998 (עם שחרורי מהצבא) וליד כל אירוע הוספתי את הסטטוס נכון ל2017:א
ליקוי חמה [ראיתי ב 2006 בתורכיה]א
לבה זורמת [ראיתי בסיציליה ב 2008, היה צריך לרדת מהמסלול בעקבות המלצה של אחד המטיילים, להסתכן בסלעים לוהטים – עומר ואני היינו צריכים להשתין על הסלע ממול לדעת אם הוא רותח או לא ואם אפשר לקפוץ אליו]א
אורות צפון [אחרי חודש באיסלנד ב 2011 שקמתי לילה-לילה ב 1 לפנות בוקר, בסוף ראינו עדי ואני את אורות הצפון במלוא הדרם. צ'ק!]א
הוריקן [ב 1986 פגע הוריקן גלוריה בעיירה בארה"ב ששם גרתי עם המשפחה. למרות תחנונים שלי שנשאר בבית לראות מה יקרה, ההורים התפנו ביחד עם כולם ולא זכיתי לראות את ההוריקן מכה בבית ישירות]א
טורנדו [פעמיים יצאתי למרדפים בארה"ב, ביליתי כמעת חודשיים בניסיון לצוד אחד כזה ולא הצלחתי]א
רעידת אדמה [התעוררתי פעם בלילה בקליפורניה מרעידת אדמה, אבל לא ממש הייתי באחת חזקה אז לא נחשב]א
התפרצות של הר געש [טרם]א
צונמי [טרם]א
נפילה של מטאוריט [טרם]א
אבל זה כבר לבלוג אחר, כי מה שבאמת רציתי לספר זה מה שקרה כשהחלטתי יום אחד לממש חלום ישן ולראות ליקוי חמה.א
זה היה ב2001, בדיוק חזרתי לארץ משנתיים בארה"ב, טיול אחרי-צבא שהפך איכשהו לכמה חודשים של טיולים והשאר הוקדש לעבודה מאומצת בהובלות. שכרתי דירה במרכז והתגייסתי במילואים לפרויקט של כמה חודשים בצבא, משהו להעביר את הזמן עד תחילת הלימודים.א
ואז, באחד הערבים, בעוד אני משוטט באינטרנט באתר של נואא – אני מוצא אתר שלם המוקדש לליקויי חמה – איפה הם היו, וחשוב בהרבה, היכן הם יהיו! האינטרנט היה לי חדש אז ולהיתקל בכזה עושר של אינפורמציה היה כמו לחפור בחוף הים ולגלות מרבץ יהלומים. מאז שאני זוכר את עצמי רציתי לראות ליקוי חמה אז מיד התחלתי לעבור על רשימת הליקויים הצפויים בשנים הקרובות – אחד באמצע האוקיינוס, לא טוב, אחד בקוטב, גם לא טוב, וכבר מצטמרר לי עור ברווז מרוב התרגשות והשערות על העורף עומדות כי הנה מתקרב כאן משהו טוב ו… יש!!! תורכיה, 29 במרץ 2006.א
אני כ"כ מתרגש שאני רושם מייל לכל המשפחה – "שימו לב, ליקוי חמה מלא בתורכיה עוד 5 שנים. מצורפות מפות של מסלול הליקוי. אל תחכו לרגע האחרון להזמין כרטיסים!". הנה המייל המקורי מ 2001
=
On Wednesday, 29th March 2006, the shadow of the Moon will sweep a band starting from Brazil, through Atlantic Ocean, Gold Coast of Africa, Saharan Desert, Mediterranean Sea, Turkey, Black Sea, Georgia, Russian Federation, …. Don’t wait for the last moment to order tickets!!
עבר קצת זמן וסוף סוף הגיע שנת 2006! שכנעתי את שני חברי הטובים ביותר – עומר מהלימודים וישי מהצבא להצטרף אלי להרפתקה הזו, וביחד אנחנו נטוס ל 10 ימים לאזור קפדוקיה שבתורכיה לראות את הליקוי. אירוע כזה חשוב לא משאירים ליד המקרה והכי חשוב, כמובן, שתהיה תצפית טובה – קצת עננות וחמש שנים של המתנה יהפכו למפח נפש אדיר. לכן, כבר מהבית בעזרת גוגל-ארת' אני סוקר את השטח ובודק אילו הרים יש במסלול הליקוי; מישור קפדוקיה מתנשא לגובה 1000 מטר מעל פני הים וממנו יוצאים כמה הרים: יש הר קטן אחד, 2200 מטר וכביש המוביל לפסגה – נראה מבטיח ואני מסמן אותו כאפשרות. קצת מדרום למרכז המסלול עומד חסאן-דאי (הר חסאן) – הר געש מושלג ויפיפה ובעיקר גבוה, 3300 מטר, אם יהיו עננים נמוכים פסגתו לבטח תבלוט מעליהם.א
בנוסף לתצפית, גם לא רצינו לבלוט שם יותר מדי – שלושה תיירים ישראלים באזור מוסלמי ולא תיירותי במיוחד בתורכיה אז גידלנו שפם! כן, זה רעיון מוצלח שחשבתי עליו לבד לגמרי, ישי ועומר הסכימו לשתף פעולה וכך יצאנו לטיול כשאנחנו נוחתים שבוע לפני מועד הליקוי.א
ארבעת הימים ראשונים עברו עלינו בנעימים, שכרנו אוטו וטיילנו באזור. קפדוקיה היא רמה געשית מלאה בתופעות נהדרות של בזלת, טוף ובליה. היא גם מלאה בתורכיים שלמרבה ההפתעה, אינם נוהגים כלל לגדל שפם! מסתבר שרק הגברים המבוגרים, נאמר 50+ מגדלים שפם מה שמסביר, אולי, למה אנחנו מתקבלים בהרמת גבה וגיחוך בכל מקום.א
בנוסף לתופעות הגעשיות, פגשנו גם תלמידות מקומיות שהתרשמו במיוחד מהשפם של עומר ושמחו להדריך אותנו ברחבי העיר
הטיולים היו יפים מאוד אבל לאורך כמעט כל הימים ליוותה אותנו עננות, שהיא האויב המר ביותר של אנשים שחולמים לראות ליקוי חמה. בשביל לא לקחת סיכונים החלטנו לעשות את התצפית מחסאן-דאי הנישא והרם, ברם, לא היה ברור האם ואיך ניתן בכלל לטפס עליו. החלטנו להגיע לבסיס ההר ופשוט לנסות כי אמרו לנו המקומיים (זה מה שהבנו, מה באמת אמרו המקומיים נשארה תעלומה עד היום) שבבסיס ההר יש מלון ששמו קרבייז וממנו אפשר לטפס לפסגה. טיפסנו וטיפסנו עם הרכב עד שנגמר הכביש, יצאנו מהאוטו ואת פנינו קידמה סופת ברד איומה. ישי ועומר קיללו ורצו לחזור בפעם אחרת אבל אני התעקשתי שנמשיך בגשם ובברד במעלה ההר – בכל זאת זה חלום שלי
It’s my party and I’ll climb if I want to
בדיוק כשהברד הפך לשלג, הראות (וגם קצת הרעות) ירדה לאפס ואנחנו עמדנו לוותר, מתוך הערפל הגיח בניין מרובע וגדול, לבן כולו והוא נראה יותר כמו מחסן ענק להרכבת טילים מאשר מלון. באותו הרגע גם גילינו שבעצם יש כביש שמגיע עד למלון (איך לא, בעצם?!) והיינו יכולים להגיע עם האוטו @#$$%א
רטובים וקפואים נכנסנו פנימה, מצאנו את התורכי התורן, קיבלנו חדר, החלפנו בגדים והלכנו להתחמם בסלון הרחב. למחרת בבוקר עוד היה קצת מעונן אבל ראינו בבירור את ההר המושלג לפנינו ויצאנו לטפס. מהמלון לפסגה יש 1300 מטר של טיפוס אנכי, לא עניין של מה בכך (לשם השוואה, שביל הנחש עולה 300 מטר לפסגת מצדה) ובנוסף הטיפוס בשלג קשה והופך להיות ממש מתיש כשהשיפוע גדל והשלג נהפך עמוק.א
בשלג העמוק מצאנו שיטה מעולה – שולחים קדימה את ישי קל הרגליים, כי הוא שוקע רק 20ס"מ בשלג בעוד עומר ואני שוקעים בשלג עד המותניים, אבל, אם דורכים בדיוק על טביעות הרגליים של ישי, אנחנו כמעט ולא שוקעים! כך מתקדמים אט אט ולבסוף מגיעים לפסגה אחרי 6 שעות של טיפוס מפרך.א
הפסגה מורכבת משני מכתשים יפיפיים ומושלגים ולא חסרים מקומות טובים לתצפית. רחוק מתחתינו משתרע מישור קפדוקיה ומכאן רואים את עקמומיות הכדור כולו, האופק שכמו מתקפל בקצוות, וכך כמו הנסיך הקטן על הר הגעש אני צופה איך הארץ מסתובבת וכלל ואינה מודעת לגלגלי השיניים הקוסמיים שמתקתקים מעליה – הירח שלאט מתקרב לנקודה שבה ינעלו שלושת הגופים בקו ישר ואלומה של חושך וכפור תכה בארץ, היום יהפוך בן רגע ללילה, יצרצרו צרצרים, תנים יבכו, אנשי מערות יחשבו שסוף העולם הגיע וכל זה יקרה עוד שלושה ימים, ממש כאן ושום כוח אנושי לא יוכל לעצור זאת.א
בדרך למטה אנחנו מחליקים על הבטן בשלג ומגיעים חזרה למלון תוך שעה.א
כעבור 3 ימים, אחרי עוד טיול קטן שעשינו אנו קמים מוקדם בבוקר הליקוי, נוסעים ומחנים את האוטו במלון. הליקוי אמור להתרחש בסביבות 14:00 ולכן מתחילים את הטיפוס 8 שעות קודם לכן. זהו יום שמשי ומקסים, אנחנו אורזים אוכל ומצלמות, בגדים חמים ועוד כל מיני הפתעות בשני תיקים גדולים (עלי ועל עומר) ומתחילים לעלות. טיפסנו ועלינו כבר 400 מטר כשלפתע ישי נעצר. משהו לא כשורה ולישי יש את ההבעה שיש לו לפעמים כשהוא שוכח תבשיל בתנור – אבל הרבה יותר גרוע.א
אורן: מה קרה?א
ישי: אני לא בטוח שהבאתי את המצלמה שלי… רגע תנו לי לבדוק בתיק…א
ישי מפשפש פשפוש סמלי בתיק, רק ע"מ להראות שהוא משקיע בחיפוש וכך אולי להבהיר שהוא בסה"כ בחור יסודי שלא שוכח מצלמות באוטו ביום הכי חשוב בשנה.א
ישי: כן, שיט, שכחתי אותה באוטו. באמת הכנתי אותה לקחת איתי ואז ארזתי את התיק ושכחתי.א
אורן: טוב, ישי, תעזוב, זה לא כזה חשוב. יש לנו את מצלמת הסטילס שלי וזה מספיק.א
ישי: לא, אנחנו חייבים להביא אותה. שלי דיגיטאלית ורציתי לעשות סרט של הליקוי. אני ארד להביא אותה.א
אורן: תעזוב, אין לנו הרבה זמן עודף, אתה תצטרך לרדת ולעלות 400 מטר, אתה לא תספיק (למי שרוצה השוואה, זה יותר מלרדת מפסגת הארבל עד לכנרת ולעלות חזרה ובערך באותו שיפוע רק על דרדרת בזלתית).א
עומר: ישי, זה לא הגיוני, אנחנו נפספס את הליקוי, סרט זה לא כזה חשוב, העיקר שיש מצלמת סטילס.א
ישי: אתם לא מבינים, אני חייב לצלם סרט, אני יורד.א
ישי מתחיל לרדת…א
אורן +עומר: אל תרד! זה לא יגמר בטוב…א
עומר: טוב, ישי חכה, אני ארד להביא אותה. תמשיכו בלעדי ואני אתפוס אתכם.א
צריך לציין שעומר סבל באותה תקופה מבעיות בברך. כבר בטיולים הקודמים הוא קצת צלע..א
ישי: לא עומר, הברך שלך לא בסדר, זה סתם יעשה לה נזק.א
אורן: עומר, זה לא רעיון טוב. אתה תפגע בעצמך וגם אנחנו עלולים לפספס את הליקוי. מה הלחץ לצלם שם סרט? גם ככה יהיה חושך.א
עומר: אני ארד, תמשיכו ואני אתפוס אתכם.א
ישי + אורן: עומר, אל תרד! נסתדר בלי…א
אורן: אתם יודעים מה, אם זה כזה חשוב אז אני ארד. [אני אומר סתם בשביל לצאת בסדר]א
ישי+עומר: סע!!א
טוב, אז השארתי את התיק עם החברים, ירדתי בריצה אל האוטו והמצלמה של ישי אכן הייתה בתא המטען, לקחתי אותה והתחלתי לעלות חזרה. בזמן שירדתי, השניים כמובן לא חיכו לי (בטח עומר חישב ומוצא שהאופטימום האנרגטי יתקבל אם הם ימשיכו כמה שיותר מהר ואני אשיג אותם ב שני-שורש-פַּאי-חלקי-שלוש מהדרך למעלה) והמשיכו לעלות (מה שכן, ישי לקח את התיק הגדול שהיה עלי).א
עליתי מהר ככל שיכולתי, והשגתי אותם (כבר די עייף) באזור התלול ואת החלק הקשה עשינו שוב באותה צורה, כשאנחנו עוקבים אחרי ישי שעוקב אחרי העקבות שלנו שעוקבות אחריו מלפני שלושה ימים.א
מרוב לחץ לפספס (שהיה ברובו שלי, אנו מודה) הגענו לפסגה שעה וחצי לפני הזמן. אני נשכב על הפסגה, מותש מהטיפוס וגם קצת מההתרגשות. מבחינתי, הליקוי הזה הוא אירוע היסטורי ראשון במעלה וההר הזה נקודת תצפית אופטימאלית ואני, בעיני רוחי, ראיתי משלחות מכל רחבי אירופה מכתתות לכאן את רגליהן לצפות בליקוי. חששתי (למרות לעג מהול ברחמים מישי ועומר) שביום הליקוי לא יהי לנו מקום על הפסגה – זו הנקודה הגבוהה ביותר לאורך כל מסלול הליקוי – מי יפספס כזו תצפית?להפתעתי לא היה שם אדם זולתנו.א
ואז, פתאום, אנחנו מבחינים בחבורה נוספת – לאט לאט הם מטפסים ונגלים, שני מדריכים, עם רתמות, קרמפונים, גרזני קרח וקסדות, על הרתמות מתנדנדים אמצעי עגינה טבעיים, סלינגים וטבעות – בקיצור, כל מה שצריך ע"מ לטפס על האוורסט וכל מה שלא צריך ע"מ לטפס על ההר הזה שהוא סתם הר מושלג, בלי קרחונים, בלי מצוקים ושאנחנו טיפסנו עליו סתם עם נעלי הליכה.א
המדריכים מובילים חבורה של מטפסים שחרוזים ביניהם בחבלים, כנראה בתואנה של בטיחות.א
בעוד הם מדשדשים לכיוונינו, ניסינו לנחש מאיפה הם: הציוד נראה די טוב אז אולי הם גרמנים, אבל לא, גרמנים היו מטפסים לכאן עם סנדלים ומכנסיים קצרים. אז אולי הולנדים? לא, אמנם אין שם הרים אבל להם יש ציוד באמת טוב. אז כנראה לא מאירופה, אז מאיפה כן? אולי הם אמריקאים, כן, זה מתאים לציוד המופרך אבל אמריקאים לא נוטים לעזוב את אמריקה. אז אולי מאפריקה? לא, שם יש קילימנג'רו והר קניה וחוץ מזה הם כושים שם כולם. אז סינים? יפנים? לא, אלו גבוהים מדי להיות אסיאתיים ואין להם מספיק מצלמות. אז לא אמריקה, לא אירופה, לא אפריקה או מזרח אסיה… מעניין מאוד…ננסה לפתוח בשיחה:א
אנחנו: האלוו, האו אר יו?א
מיד ברור שהם בכלל לא שמחים לראות אותנו, כנראה בגלל שהם מלאים בציוד טיפוס ועומר, אחרי שנח קצת, בא לפגוש אותם עם חולצה דקה וסנדלי שורש (שסחב איתו רק ע"מ להצטלם איתם בפסגה בלי חולצה).א
הם: האלוו.א
ללא ספק לא אמריקאים. אולי תורכיים או אפגניים.א
אנחנו: סו, יו קאם היר אופטן? נאאאא, ג'אסט ג'וקינק, וור אר יו פרום?א
הם: ווי אר פרום דה איזראלי אלפיין קלאב.א
אנחנו: אווו, אהה, יס, כן, בעצם גם אנחנו מישראל, איזה קטע.א
אחרי דקה הסתבר שאלו שני מדריכים מהמועדון האלפיני שהובילו לקוחות ישראליים ונתנו להם הרגשה שזה טיפוס רציני ואנחנו, קצת הרסנו להם את הקטע ולכן הם היו די סנובים ולא חברותיים, בעיקר בהתחשב בכך שאנחנו כאן, די במקרה שתי "משלחות" ישראליות לבד על הר באמצע תורכיה, זה די מגניב ועוד מעט ליקוי חמה, אפשר בהחלט ליהנות מכך ביחד, אבל הם לא חשבו כך ולכן נפרדנו כלא-ידידים, אנחנו נשארנו במקומנו והם הלכו לצד השני של המכתש, רחוק ככל האפשר מעומר והסנדלים שלו, שהם קריפטונייט לאנשים שחושבים שזה הר אמתי והם – מטפסים אמתיים.א
הגיע רגע הליקוי, קצת לפני יש תאורה מוזרה, נראה כמו יום רגיל אבל הרבה פחות בהיר, כאילו יש ערפל אבל בעצם אין, המוח מנסה לעבד ולא מצליח להבין. מגבוה אפשר לראות את החושך מתקרב, דיסקה של שחור, הצד האפל של הירח שוטף את פסגת ההר ומשאיר אותנו בין רגע בחושך כמעט גמור, ככה, סתם, באמצע היום. פתאום יוצאים כוכבים, מסביב רחוק נראית שקיעה ונעשה קר כמו המוות. גם ככה היה שם קר על הפסגה, מתחת לאפס גם באמצע היום, אבל עם הגעת הצל בטח ירד שם עוד 10 מעלות ונהיה ממש ממש קר.א
א
החושך נמשך 4 וחצי דקות כשמעלינו מרחפת שמש לוקה – עיגול שחור מוקף בהילה דקה זוהרת, יפיפיה.א
מרחוק שמענו את צהלות ההתרגשות של קבוצת המועדון האלפיני וגם אנחנו התרגשנו מאוד ואפילו עשינו סרט (כמובן בעזרתה האדיבה של המצלמה של ישי)א
אחרי ארבע דקות וחצי של הרגשת אפסיות האדם ביקום הגיחה השמש במה שנקרא טבעת יהלום:א
ושוב היה יום, ושוב היה חום ולא נכחדנו כמו הדינוזאורים שרק אז הבנתי כמה המוות שלהם בטח היה נוראי.א
ארזנו את חפצינו בתיקים ואת 1000 המטרים האנכיים עם השלג עשינו בהחלקה על גחונינו. תוך שאנחנו מחליקים במהירות וללא כל מאמץ למטה, עברנו את חבורת המטפסים האמיצים, אזוקים בחבלים, זוחלים את דרכם למטה בדרך הקונבנציונלית אך כל כך מתישה – רגל אחר רגל אחר רגל אחר…א
וגם, עשינו חולצות לכבד את האירוע – מי שרוצה יכול להזמין באמאזון.א
אורן
headoflineblogging 